צבי קצובר
 | |||||
| לידה |
4 בנובמבר 1943 (גיל: 80) חשוון ה'תש"ד | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| בת זוג | יהודית קצובר | ||||
| |||||
צבי קצובר (נולד ב-4 בנובמבר 1943) הוא פוליטיקאי ואיש התיישבות ישראלי, ממייסדי קריית ארבע והיישוב היהודי בחברון וראש המועצה המקומית קריית-ארבע בין 1990 ל-2018.
ביוגרפיה
נולד ליונתן וברכה קצובר. אחיו הצעיר הוא בני קצובר.
בשנת 1966, בעת שעבד כמורה בדימונה, נישא ליהודית הירש. הם התגוררו בדימונה ועסקו בהוראה[1]. לזוג חמישה ילדים. היה מרכז סניף הפועל המזרחי בדימונה[2].
ביום עליית קריית ארבע על הקרקע, בערב ראש השנה 1971, עבר להתגורר עם משפחתו במקום[1]. הוא ניהל את מזנון "מסעדת המתנחלים" וחנות מזכרות ליד מערת המכפלה, שהיה המבנה היהודי הראשון בעיר לאחר מלחמת ששת הימים. הוא ומשפחתו נטלו חלק בהקמת היישוב היהודי בחברון.
בפורים 1976, בעת שנסע עם חבריו למסעדתו בחברון, הותקף בידי פורעים ערבים. הם הצליחו לתפוס שלושה מהפורעים ולהביאם לידי המושל הצבאי של חברון. בתקופת המאבק כנגד הנסיגה מסיני עברו להתגורר בימית[1]. באותן שנים שימשה רעייתו יהודית כסגנית ראש מועצת קריית ארבע.
בשנת 1985 התמודד על ראשות מועצת קריית ארבע. רשימתו זכתה ב-318 קולות שזיכו אותה בשלושה מושבים במליאת המועצה, והוא עלה לסיבוב השני מול ראש המועצה המכהן שלום ואך. קצובר זכה לתמיכת השר משה קצב וחבר הכנסת חיים קופמן, וכן של מפלגת התחיה. הוא הפסיד וכיהן כסגן ראש המועצה. בינואר 1990 נעצר לאחר שסירב למסור את נשקו האישי לבדיקה בליסטית בעקבות הריגת פלסטיני תושב חברון מספר שבועות קודם לכן[3]. הוא שוחרר לאחר כמה ימים לאחר שהתחייב להגיש את נשקו לבדיקה[4].
ביולי 1990 התמודד שוב לראשות המועצה מטעם סיעת "יחדיו במעלה", וניצח ברוב של 65%[5]. אחת הפעולות הראשונות שיזם הייתה הקמת ישיבה תיכונית קריית ארבע[1].
ב-1991 הוגש נגדו כתב אישום על ירי במחנה הפליטים דהיישה, ממנו זוכה[6]. בשנת 1993 נעצר לאחר שהיה שותף לניסיון לא חוקי להרחיב את קריית ארבע[7]. בתקופת כהונתו נחתמו הסכמי אוסלו והסכם חברון, והוא היה ממובילי המאבק כנגדם, וביטא קו תקיף בנושא זה. הוא רמז כי יישומו של הסכם "עזה ויריחו תחילה" יוביל מתנחלים חמושים לפעילות[8], ויאיר צבן טען כי הוא רצה להקים מחתרת[9]. את אלוף פיקוד המרכז עמרם מצנע הוא כינה "קיבוצניק שמאלני ושקרן"[10].
בתקופת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות עברה משפחתו להתגורר במושב גדיד שבגוש קטיף[1].
קצובר כיהן כראש המועצה עד לפרישתו בשנת 2008.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 יהודית קצובר - קרית ארבע חלק א, "מדור המייסדים" יש"ע שלנו, 7 בפברואר 2018.
- ^ 100 עובדי "הנוער העובד הדתי" בדימונה הועברו ל"הפועל המזרחי", הצופה, 5 במרץ 1967
- ^ אורן כהן ומיכל קדם, נרצחה בת 39 מהגדה שנחשדה בשיתוף פעולה, חדשות, 19 בינואר 1990
- ^ יוסי לוי, צבי קצובר ימסור את נשקו לבדיקה, מעריב, 21 בינואר 1990
- ^ עתי"ם, רוב לקצובר בבחירות בקרית-ארבע, חדשות, 5 ביולי 1990
- ^ חנן שלאין, מתנחלים בחברון בעקבות משפט דהיישה: האשמות מצנע נגדנו מחייבות שחרורו מצה"ל, מעריב, 14 במרץ 1991
- ^ שלמה דרור, צה"ל מנע בכוח הקמת התנחלות, חדשות, 24 בספטמבר 1993
- ^ שלמה דרור, ביש"ע קוראים למרי אזרחי: "נוריד את הכפפות ונילחם", חדשות, 30 באוגוסט 1993
- ^ שלמה דרור, השרים החליטו: יגויסו עוד 1000 שוטרים ויוקדם גיוסם של 550, חדשות, 22 במרץ 1993
- ^ אהרן קליין ואורנה לנדאו, לא רמטכ"ל ולא תימני, חדשות, 12 במרץ 1993
