ציאנמיד הסידן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ציאנמיד הסידן (CaCN2) הינו מלח הסידן של האניון ציאנמיד (CN22−).

תכונות

ציאנמיד הסידן הינו תרכובת אי-אורגנית חסר צבע המתגבש במבנה המערכת הגבישית ההקסגונלית.

ציאנמיד הסידן התעשייתי כולל בתוכו 60-70% ציאנמיד הסידן, כ-20% CaO‏, 10% פחמן חופשי ועוד חומרים אחרים בכמויות קטנות[1].

היסטוריה

בחיפוש אחר דרכים לייצר ציאנידים לצורך טיהור זהב מתוך עפרות עם תכולת זהב נמוכה, גילו אדולף פרנק וניקודם קארו, שקרביד אלקלי סוחף נתרן בטמפרוטורות גבוהות. בשנת 1898 הצליח פריץ רות, עמית של פרנק וקארו, לחמם קרביד סידן ל-1100 מעלות צלזיוס והתוצר שקיבל היה ציאנמיד הסידן, ולא ציאניד סידן.

שימושים

ציאנמיד הסידן משמש בעיקר כדשן, הודות לפעילותו הכפולה בעת פרוקו. בעקבות התפרקותו ממגע עם נוזלים ועל ידי בקטריות בקרקע, משתחרר ציאנמיד, הפועל כקוטל עשבים, לשכבה העליונה של הקרקע, וחנקה הנמצא יותר עמוק בקרקע המספק תזונת נתרן לגידול הרצוי ששורשיו עמוקים יותר. ציאנמיד הסידן גם יעיל נגד מגוון של מחלות צמחים וכן נגד מזיקים[1].

היקף ייצור

בשנת 1975 עמד היקף הייצור העולמי על כ-200,000 טון[1].

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Calcium cyanamide, Encyclopedia of Chemical Processing and Design: Volume 6, page 36
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0