צירוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמיים שזורים בזנים שונים של ענני צירוס, מלווים בצירוקומולוס במרכז מטה ושמאלה

צירוס (נקרא לעיתים ענן נוצה וסימן סוג הענן שלו: Ci) הוא סוג של ענן שמראהו מאופיין במעין חוטים דקים ודלילים. הופעתו מעניקה לסוג את שמו, מהמילה הלטינית cirrus שפירושה 'תלתל שיער' או 'נוצת ראש'[1][2]. רצועות הענן מופיעות לעיתים בקווצות בעלות צורה ייחודית המכונות "זנבות סוסה" (mares tales).[3]

הצירוס בדרך כלל לבן או אפור. הוא נוצר כאשר אדי מים מגיעים למעלה מ-5,000 מ' מעל פני הקרקע באזורים ממוזגים, ומעל 6,100 מ' באזורים טרופיים. הוא נוצר גם מזרימת אוויר אנכית של סופות טרופיות (באמריקה הן ידועות כ"הוריקן") או מסדני ענני קומולונימבוס. כשענני נוצה מקדימים מערכת חזיתית או סופה טרופית, ניתן לדעת כי תנאי מזג אוויר עשויים בקרוב להידרדר. הצירוס מבשר לא פעם על משקעים מתקרבים, ואולם ענני הצירוס מורידים עצמם גבישי קרח שמתאדים לפני מרחק רב מאד מהקרקע, תופעה הידועה כ"ווירגה".

ענני צירוס שנוצרים על ידי זרם סילון יכולים לגדול מספיק כדי להשתרע אופקית על פני יבשות, בעוד שלגובה משתרעים קילומטרים ספורים בלבד.[4] כאשר אור עובר דרך גבישי הקרח בצירוס, נוצרות תופעות אופטיות כגון הילות וכלבי שמש. שכבת צירוס מעלה את הטמפרטורה של האוויר מתחת לשכבת העננים העיקרית בשיעור ממוצע של 10°C. כאשר ציציות הצירוס הבודדות הופכות רבות ורחבות עד כי כמעט אין להבחין ביניהן, נוצרת יריעה של עננות גבוהה; ענן צירוס עם נופך שכבתי מכונה צירוסטרטוס (Cs). קונבקציה בגובה רב יכולה לייצר סוג ענן אחר הכרוך בגובה, המכונה צירוקומולוס (Cc) והוא מכיל טיפות מים בקירור.

ענני נוצה נוצרים גם על כוכבי לכת אחרים, כולל מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס, וייתכן כי אף נפטון. הם נצפו על טיטאן, אחד מירחיו של שבתאי. חלק מענני נוצה מחוץ לכדור הארץ מורכבים מקרח אמוניה או מתאן ולא מקרח מים. המונח הנוצה משמש גם לעננים בין-כוכביים מסוימים מורכבים מגדלים תת-מיקרומטריים של גרגרי אבק.

תיאור

Long, thin, straight cirrus against a blue sky on the left merging to cirrocumulus on the right
ענני צירוס מתאחים ליצירת צירוקומולוס

עוביים של ענני הצירוס נע בין 100 מ' ל-8,000 מ', והעובי הממוצע הוא 1,500 מ'. כמו כן, בממוצע ישנם 30 גבישי קרח לליטר, ואולם ערך זה משתנה מגביש קרח אחד ל-10,000 ליטרים ל-10,000 גבישי קרח לליטר - הבדל של שמונה סדרי גודל. אורכו של כל אחד מגבישי הקרח הוא בדרך כלל 0.25 מ"מ.[5] ואולם האורך נע בין 0.01 מ"מ לכמה מ"מ.[6] גבישי הקרח בפסי התעבות קטנים בהרבה מאלה שבענני הצירוס, ואורכם הוא בין 0.01 מ"מ ל-0.1 מ"מ. טמפרטורת ענני הצירוס היא 20°C עד 30°C מתחת לאפס. [6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צירוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Cirrus Clouds". Clouds. University of Richmond. נבדק ב-29 בינואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Funk, Ted. "Cloud Classifications and Characteristics" (PDF). The Science Corner. National Oceanic and Atmospheric Administration. p. 1. נבדק ב-30 בינואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Palmer, Chad (16 באוקטובר 2005). "USA Today: Cirrus Clouds". USA Today. נבדק ב-13 בספטמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Dowling & Radke 1990, p. 974
  5. ^ Dowling & Radke 1990, p. 977
  6. ^ 6.0 6.1 McGraw-Hill Editorial Staff 2005, p. 1
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0