צלב המילניום
| הקמה ובנייה | |
|---|---|
| תקופת הבנייה | 2002–2009 (כ־7 שנים) |
| אדריכל | יובאן סטפנובסקי-ז'אן (מק') ואוליבר פטרובסקי |
צלב המילניום (במקדונית: Милениумски крст) הוא צלב שנבנה ב-2002 ושנמצא על ההר ודנו, בדיוק מעל בירת מקדוניה הצפונית, סקופיה.[1][2] גובהו של הצלב הוא 66 מ', והוא משמש כאחד הצלבים הגבוהים ביותר בעולם ואחד מהבניינים הגבוהים ביותר במקדוניה הצפונית.[3] אדריכליו היו יובאן סטפנובסקי-ז'אן (מק') ואוליבר פטרובסקי. הוא נבנה כדי לשמש אנדרטה לכבוד שנת 2000 ולכבד קטעי תנ"ך המצטטים את פעילויות האוונגליזציה של פאולוס באזור.[4] האנדרטה נהייתה לסמל הקשור או שמייצג את העיר סקופיה.[5] כציון דרך, הצלב נהיה ליעד תיירותי עם נקודת התפצית הטובה ביותר לראות את הפנורמה של עיר הבירה.[6]
עיצוב המבנה
האנדרטה מבוססת על מסבכים, הדומה למגדל אייפל הצרפתי ובעלת צורה מסורתית של צלב נוצרי ללא תוספות או אלמנטים נוספים.[7] הוא בנוי על פלטפורמה של 12 עמודים המייצגים באופן סמלי את שנים-עשר השליחים. בתוך הצלב, יש מעלית למפלס העליון לתצפיות על העיר סקופיה.[8] צלב המילניום, שנמצא בצדו הדרומי של העיר, מתנשא על גבי ההר ודנו, נוראה לחוות את פנורמת העיר.[3][9][10] האנדרטה נראית כמעט מכל אזורי הבירה ונוכחותה מורגשת בטיולים של תושבים עירוניים או אנשים שנכנסים לעיר כשהיא מושכת תשומת לב.[1][6] בלילה, ניתן לראות את הצלב מכוסה באלפי אורות.[5]
היסטוריה
תכנון ובנייה של צלב המילניום
לאחר התפרקות יוגוסלביה ועצמאות מקדוניה הצפונית, קבוצות אתניות-דתיות שונות במדינה התחרו זו בזו על מנת להשאיר את חותמן על הנוף העירוני של סקופיה, בעיקר מקדונים ואלבנים.[11] עם התקרבות הבחירות (אנ') העלו ראש הממשלה לובוצ'ו ג'ורג'יבסקי (אנ') ומפלגת שלטונו, VMRO-DPMNE, את הרעיון להקמת צלב המילניום במאמציו להשיג תמיכה.[5] הכנסייה האורתודוקסית המקדונית (אנ') תמכה בהצעה ויזמה את הפרויקט.[12] בניית הצלב החלה ב-2002.[1][13] פרויקט צלב המילניום נקרא על ידי גורמים ממשלתיים כסמל הנצרות.[14] חלקה העליון של גבעה בהר ודנו הייתה אדמה בבעלות ציבורית ונבחרה להיות אתר המבנה, המאוכלסת בעיקר על ידי מקדונים (אנ') אתניים ובמרחק של כחצי קילומטר מבסיס צבאי.[6][3] באוגוסט 2002, נערך טקס הנחת אבן הפינה של המבנה ובאירוע עצמו השתתפו כ-70,000 איש.[2] בניית האנדרטה הסתיימה ב-2009.[10]
בניית צלב המילניום מונה על ידי הכנסייה האורתודוקסית המקדונית. ממשלת מקדוניה הצפונית ותרומות שונות מרחבי העולם. הצלב נבנה בנקודה הגבוהה ביותר של ההר ודנו במקום הידוע מאז תקופת האימפריה העות'מאנית כ"קרסטובר", כלומר "מקום הצלב", מאחר שבעבר היה ממוקם שם צלב קטן יותר. ב-8 בספטמבר 2008, הוא יום העצמאות של מקדוניה הצפונית, הותקנה מעלית בתוך הצלב. ב-2009, נפתחה ליד הצלב מסעדה וחנות מזכרות.[15][16] ב-3 ביולי 2011, נפתח רכבל הצלב המילניום, ואורכו כ-3.5 ק"מ.[17][18]
רכבל "צלב המילניום"
רכבל "צלב המילניום" (במקדונית: Жичница „Милениумски крст“) הוא רכבל שמגיע עד לצלב המילניום שנמצא בפסגת ההר ודנו שבמקדוניה הצפונית.[19][16] הרכבל משמש לתצפית פנורמית על העיר וההר, והוא מנוהל על ידי הספק JSP סקופיה (מק').
המכרז להקמת הרכבל הוכרז ב-25 בנובמבר 2009, עם מועד אחרון להגשה ב-11 בפברואר 2010.[20] ב-3 ביולי 2011, נפתח רכבל הצלב המילניום, ואורכו כ-3.5 ק"מ.[17][18]
בנייה
הרכבל כולל 28 מעליות גונדולה רגילות ל-8 איש ו-2 מעליות גונדולה VIP ל-4 איש. אורכו של המסלול כ-1,750 מ', כאשר הנסיעה נמשכת כ-6–8 דקות.
בניית הרכבל נבנתה בעלות של כ-6.7 מיליון יורו, ונבתנה על ידי החברה האוסטרית, Doppelmayr Garaventa Group (אנ').[17]
דעת קהל ומחלוקת
בעקבות הסכסוך ב-2001 שימש צלב המילניום למפלגת השלטון, VMRO-DPMNE, תביעה פוליטית על סקופיה בדמות סמן טריטוריאלי ”[בשביל] לשמש תזכורת למי שייכת העיר”.[21] צלב המילניום נהיה לסמל המדגיש את הנוכחות המקדונית בסקופיה באמצעות בידול והבחנה פוליטית ודתית.[9][11] עבור מקדונים רבים, צלב המילניום הוא סמל פוליטי ולאומי חשוב.[21] בניית הצלב הייתה גם טענה של אוטוקפליה מקדונית בת 1,000 שנה שכוונתה כנגד הכנסייה האורתודוקסית הסרבית שאינה מכירה בכנסייה האורתודוקסית המקדונית כגוף עצמאי.[2] האנדרטה נבנתה ללא התייעצות ציבורית או התחשבות ברגישויות ובהבדלים, שכמו כן צלב המילניום קידם רק דת אחת.[21] בניית צלב המילניום היה פעולה בולטת של דה-חילון שבוצע על ידי השלטון מאחר שהשלטון קידם את הדת במדינה, באמצעות התקנת סמל שמבוסס על אמונה במקום על הציבור.[21]
צלב המילניום ספג ביקורת קשה מצד ארגונים לא-ממשלתיים על פעולות שננקטו על ידי הממשלה שהגבירו את המתיחות בקרב דתות שונות במקדוניה הצפונית. כל קבוצות אתניות אחרות במקדוניה הצפונית רואות בצלב מניעה לניהול המגוון התרבותי וכמונומנט של פונדמנטליזם שמעורר פרובוקציה לא-נוצרית. אלבנים וקבוצות אתניות אחרות במקדוניה הצפונית, בעיקר מוסלמיות, מתרעמים על האנדרטה ורואים בה הצהרה פוליטית של הממשל כי עיר הבירה שייכת רק למקדונים.[1] במקדוניה הצפונית, קתולים ומוסלמים תופסים את הצלב כמשהו פוגעני.[2] הוויכוחים סביב הצלב, בהקשר של רב תרבותיות ושוויון מוסלמי, העמיקו את הפילוגים בקרב בני אמונות שונות במקדוניה הצפונית.[14][22]
גלריה
מבט על צלב המילניום
רכבל "צלב המילניום"
מבט על הרכבל, בחלקו העליון של המסלול
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Ragaru, Nadege (2008). "The Political Uses and Social Lives of "National Heroes": Controversies over Skanderbeg's Statue in Skopje". Südosteuropa. 56 (4): 529. אורכב מ-המקור ב-2019-02-22. נבדק ב-2019-03-06.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Ramet, Sabrina P. (2005). "The Politics of the Serbian Orthodox Church". In Vjeran, Pavlaković; Ramet, Sabrina P. (eds.). Serbia Since 1989: Politics and Society Under Milošević and After. University of Washington Press. p. 269. ISBN 9780295802077. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ 3.0 3.1 3.2 Kosiński 2014, pp. 47, 78.
- ^ Vangeli 2010, pp. 90–91.
- ^ 5.0 5.1 5.2 Vangeli 2010, p. 90.
- ^ 6.0 6.1 6.2 Koziura, Karolina (2014). "The struggle over memory hidden in the contemporary cityscape: the example of Skopje 2014, Macedonia" (PDF). Journal of Urban Ethnology: 108. ארכיון (PDF) מ-2019-03-06. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ Kosiński 2014, pp. 47–48, 78.
- ^ Kosiński 2014, pp. 48, 78.
- ^ 9.0 9.1 Thiessen, Ilka (2018). "Life among Statues in Skopje". In Montgomery, David W. (ed.). Everyday Life in the Balkans. Indiana University Press. p. 256. ISBN 9780253038203. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ 10.0 10.1 Poposki, Zoran; Todorova, Marija (2016). "Public Memory in Post-Conflcitt Skopje: Civic Art as Resistance to Narratives of Ethnicity and Disintegration". In O'Rawe, Des; Phelan, Mark (eds.). Post-conflict performance, film and visual arts: Cities of memory. Springer. p. 100. ISBN 9781137439550. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ 11.0 11.1 Čamprag, Nebojša (2019). "Identity Struggle in Post-Socialist City: Re-Imagineering Belgrade, Remodelling Skopje". In Doğan, Evinç (ed.). Reinventing Eastern Europe: Imaginaries, Identities and Transformations. Transnational Press London. p. 106. ISBN 9781910781876. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ Vangeli 2010, pp. 90, 92–93.
- ^ Pajaziti, Ali (13 באפריל 2016). "Interreligious Dialogue in the Macedonian Context". In Aslan, Ednan; Ebrahim, Ranja; Hermansen, Marcia (eds.). Islam, Religions, and Pluralism in Europe. Springer. p. 199. ISBN 9783658129620. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 14.0 14.1 Arifi, Qatip (2009). "Intercultural dialogue in "the form Yugoslav Republic of Macedonia" - How to achieve it?". In Bergan, Sjur; Restoueix, Jean-Philippe (eds.). Intercultural dialogue on Campus. Council of Europe. p. 122. ISBN 9789287165039. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ Vest newspaper (אורכב 30.04.2009 בארכיון Wayback Machine)
- ^ 16.0 16.1 Kosiński 2014, pp. 48, 79.
- ^ 17.0 17.1 17.2 MIA (ארכיון)
- ^ 18.0 18.1 Водно доби жичарница (אורכב 08.04.2016 בארכיון Wayback Machine) - build.mk
- ^ Holzner, Mario; Schwarzhappel, Monika (October 2018). Infrastructure Investment in the Western Balkans: A First Analysis (אורכב 07.03.2019 בארכיון Wayback Machine) (PDF) (Report). Vienna Institute for International Economic Studies. p. 5. Retrieved 5 March 2019.
- ^ Утрински весник (אורכב 17.04.2009 בארכיון Wayback Machine), Жичарницата до Милениумски крст ќе ја гради Владата, пристапено на 8 мај 2010 г.
- ^ 21.0 21.1 21.2 21.3 Vangeli, Anastas (2010). "Religion, Nationalism and Counter-secularization: The Case of the Macedonian Orthodox Church". Identity Studies in the Caucasus and the Black Sea Region. 2: 91. ארכיון מ-2019-07-02. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ Kosiński, Wojciech (2014). "Miasto-świadek historii: dobro i zło, piękno i brzydota" (PDF). Przestrzeń I Forma. 2: 48, 78–79. ארכיון (PDF) מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
