צעדת המלח
סאטיאגרהאת המלח הייתה קמפיין מתוזמן ומתוקשר היטב, של מאבק לא אלים נגד שלטונה של האימפריה הבריטית בהודו שהתמקד במס המלח שהטיל ממשל זה, והחל בצעדת המלח לדאנדי ב-12 במרץ 1930. זו הייתה פעולת ההתנגדות הראשונה נגד השלטון הבריטי לאחר פונרה סווארג', הכרזת העצמאות על ידי מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי. מהאטמה גנדהי הוביל את צעדת דאנדי מהאשראם שלו באזור עיר אהמדאבאד אל הכפר דאנדי בחוף הים (היום במדינת גוג'ראט), כדי להפיק מלח מהים הערבי. הודים במספרים גדלים והולכים הצטרפו אליו במהלך הדרך. בסופו של המסע בן 400 הקילומטרים, ב-6 באפריל 1930 הפר גנדהי את חוק המלח שאסר על הפקה של מלח מתחרה במונופול הבריטי. דבר זה הצית פעולות נרחבות של מרי אזרחי נגד הראג' הבריטי בהן השתתפו מיליוני הודים.
רקע
בשנת 1927 מינתה ממשלת בריטניה את "הוועדה הסטטוטורית ההודית" לרפורמה חוקתית בהודו בראשותו של סר ג'ון סימון ובהשתתפות קלמנט אטלי (שהפך לאחר מכן לראש הממשלה הבריטי שפיקח על הענקת העצמאות להודו ופקיסטן מאוחר יותר). ועדת סימון לא התקבלה באהדה בהודו ובכירים רבים בהודו לא קיבלו את עבודתה ולא שיתפו פעולה עימה. בוועידה בקולקטה בדצמבר 1928 קידם גנדהי החלטה הקוראת לממשלה הבריטית להעניק להודו מעמד של דומיניון או שיפתח נגדה קמפיין לא-אלים חדש שמטרתו השגת עצמאות מלאה להודו. גנדהי מיתן את דעותיהם של אנשים צעירים יותר כמו סובהס צ'אנדרה בוסה וג'ווהרלל נהרו שרצו לתבוע עצמאות מיידית, אבל גם שינה את עמדתו שלו, למתן אורכה של שנה אחת בלבד במקום שנתיים.
הבריטים לא הגיבו. ב-31 בדצמבר 1929 נפרס דגלה של הודו בלאהור. ב-26 בינואר 1930 חגגה מפלגת הקונגרס שהתכנסה בלאהור את יום העצמאות ההודי. יום זה צוין כמעט על ידי כל ארגון הודי אחר וממשיך להיות יום העצמאות ההודי עד היום.
צעדת המלח
בהתאם להבטחתו, פתח גנדהי בסאטיאגרהא חדשה נגד מס המלח במרץ 1930. ששיאה היה צעדת המלח המפורסמת לדאנדי מ-12 במרץ ועד ל-6 באפריל 1930. גנדהי צעד 400 קילומטרים מאהמדאבאד (בירת גוג'ראט) לדאנדי (כפר חוף קטן במדינה זו), כדי להפיק מלח בעצמו. אלפי הודים וכתבי עיתונות מרחבי העולם התלוו אליו במסעו אל הים.
גנדהי נעצר ב-5 במאי 1930, מספר ימים לפני ביצוע של פשיטה מתוכננת על מפעלי המלח בדהראסאנה (Dharasana) בגוג'ראט. מצעד דנאדי והמאבק העוקב בדהראסאנה משכו את תשומת לבה של התקשורת העולמית אל תנועת העצמאות ההודית, וזו העניקה לנושא כיסוי נרחב בעיתונים וביומני קולנוע.
הסאטיאגרהא נגד מס המלח נמשכה במשך שנה כמעט, ונגמרה כאשר שוחרר גנדהי מכלאו, והחלו הדיונים עם המשנה למלך לורד אירווין בוועידת השולחן העגול ההודית השנייה.
יותר מ-80,000 הודים נעצרו כחלק מסאטיאגרהאת המלח. למאבק הייתה השפעה משמעותית בשינוי הגישה של בריטניה והעולם כלפי השאלה של עצמאות הודו, והוא גרם להודים רבים להצטרף לראשונה למאבק, אם כי נכשל בהשגת ויתורים מדיניים משמעותיים מצד הבריטים. המאבק נחשב לאחד הקמפיינים המוצלחים ביותר של גנדהי, ובצד הפרסום של המאבק, הוא הקנה פרסום בינלאומי רב גם לגנדהי עצמו. בין היתר נבחר גנדהי ב-1930 לאיש השנה של השבועון טיים.
קישורים חיצוניים
