צפון ארצות הברית
צפון ארצות הברית, המכונה גם הצפון, הוא האזור הגדול ביותר בארצות הברית.
המושג הגאוגרפי
מבחינה גאוגרפית, המונח כולל את מדינות ארצות הברית ואת האזורים של ארצות הברית הממוקמים ברחבי החלק הצפוני ביותר של המדינה. מדינות אלה ממוקמות לאורך גבול קנדה–ארצות הברית.
מפקד האוכלוסין
לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית מחלקת את חלק הצפוני של ארצות הברית אל המערב התיכון ואל צפון-מזרח ארצות הברית.[1] מפקדי האוכלוסין כוללים גם את המדינות הצפוניות של מערב ארצות הברית, ללא אזכור של המונח "צפון ארצות הברית".
המושג ההיסטורי
לפני ההתרחבות מערבה במהלך המאה ה-19, המושג "צפון ארצות הברית" התכתב עם אזור ניו אינגלנד של ימינו. בשנות ה-30 של המאה ה-20 המושג התאים את עצמו לצפון-מזרח ארצות הברית של ימינו.
מלחמת האזרחים האמריקנית
במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, צפון ארצות הברית הייתה מורכבת ממדינות ארצות הברית שתמכו במדינות האיחוד. בהקשר זה, "הצפון" הוא שם נרדף לאיחוד. ובהקשר נוסף, "דרום ארצות הברית" הוא שם נרדף למדינות שניסו לפרוש מהאיחוד, על מנת ליצור את קונפדרציית המדינות של אמריקה. עם זאת, מושג "הצפון" יכול להיכלל בהקשר של המחלוקת ההיסטורית. חמש מדינות -מחזיקות עבדים בארצות הברית, נקראו מדינות הגבול, שנותרו באיחוד עם – מיזורי, קנטאקי, וירג'יניה המערבית, מרילנד, דלוור (הטריטוריה האינדיאנית השנויה במחלקות).[2]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ "Census Regions and Divisions of the United States" (PDF). United States Census Bureau. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-01-07. נבדק ב-2009-10-27.
- ^ "the North (region, United States)". Encyclopædia Britannica Online. 2009. נבדק ב-2009-10-27.
