קברי המהנדסים בשער יפו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קברי המהנדסים בשער יפו
הקבר לאחר השיקום
הקבר לאחר השיקום
מפת פרנס הוגנברג משנת 1572. הקבר בפתח שער יפו מודגש בצהוב
אחד משני הקברים ליד שער יפו, ערב השימור. ניתן לראות את עץ התאנה, פסולת רבה וצנרת מודרנית

קברי המהנדסים בשער יפו הם שני קברים טורקיים, הצמודים לשער יפו מצדה הפנימי של החומה. קברים אלה מיוחסים למהנדסיו של הסולטאן סולימאן הראשון, שעל פי האגדה הירושלמית בנו את חומת העיר.

תיאור

הקברים נמצאים בשטח מוגבה בגודל של כ-3 על 3 מטרים בין החנויות במרחק של מטרים אחדים משער יפו. בשטח קטן זה צמחו (עד 2008) עצי תאנה וברוש שהתנשאו לגובה רב, ולמרגלותיהם שני קברים. העצים נעקרו כיוון שהיוו סכנה לציבור ולקברים. מצב השימור של הקבר השמאלי טוב פחות מהימני, שהשתמר במלואו. גודל הקברים הוא כמטר אורך וכחצי מטר רוחב כל אחד. הם עשויים אבן, ולראשם עיטור מסוגנן של טורבן - כובע בד טורקי. הטורבן על הקבר השמאלי לא השתמר, אך עדויות של עולי רגל במאות השנים האחרונות מלמדות על קיומו.

בינואר 2019 הפילה סופה את אחד מעצי הברוש שבמתחם הקברים על הקבר השלם, וראשו "נערף".

תארוך

על פי סגנונם מתוארכים הקברים לתקופה העות'מאנית והם שייכים לגברים. עד ימינו מקובל בחלקיה המסורתיים של טורקיה לעצב בראש מצבות גברים כובעים וטורבנים (בעוד אצל נשים ייראה זר פרחים או עציץ).

זיהוי

ב-1572, כלומר כשלושים שנה אחרי בניית חומת ירושלים העות'מאנית, ביקר הכרטוגרף הפלמי פרנס הוגנברג בעיר ובמפת ירושלים ששרטט בעקבות ביקורו, הוא הציג שטח ריק למדי המפריד בין שער יפו לבתי העיר, ובו קבר שייח'. אם הזיהוי נכון, הרי שיש להסיק כי הקברים היו נתונים בעבר במבנה מאוזוליאום שחרב ברבות השנים.

המקור היחיד השופך אור כלשהו על הקברים אותר על ידי הארכאולוג של הווקף הירושלמי, ד"ר יוסף אל-נתשה. על פי עדותו, ישנו מסמך אחד המתייחס לקברים אלה אשר מזהה אותם עם בני משפחה מוסלמית שהגיעה מהעיר צפת במאה ה-16, ומכאן שם משפחתם: א-ספדי, שהשטח הזה הוא וקף שלהם.[1]

למרות זאת, מסורת שמקורה וזמנה לא ידועים מספרת כי זהו קברם של שני המנהדסים שבנו את חומת ירושלים עבור הסולטן סולימאן המפואר. על פי מסורת זו, ערף הסולטאן את ראשיהם של זוג המהנדסים מסיבות שונות: יש הטוענים שהיה זה בשל חששו שמא יגלו את סודותיה של החומה לאויב; אחרים טוענים כי החשש היה שמא יבנו חומה דומה לאויבים; דעה נוספת גורסת כי היה זה בשל זעמו על כי הותירו את הר ציון הסמוך והחולש מגבוה על העיר כולה מחוץ לחומה - דבר אשר נותן לאויב יתרון משמעותי בשעת מצור. מובן שלכל אלה אין כל ביסוס היסטורי, וספק שאכן קברים אלה קשורים בצורה כלשהי למהנדסי החומה, אך הכינוי "קברי המהנדסים" דבק בהם והם נקראים כך במדריכי טיולים רבים בכל השפות, מה שמעיד עד כמה חזקה מסורת זו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0