קואיצ'י טנקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קואי'צי טנקה
田中 耕
קואיצ'י טנקה, 2003
קואיצ'י טנקה, 2003
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים יפן
עיסוק הנדסת חשמל
מקום לימודים אוניברסיטת טוהוקו
פרסים והוקרה פרס נובל לכימיה
בת זוג יוקו איקגמי

קואיצ'י טנקהיפנית: 田中 耕; נולד ב-3 באוגוסט 1959) הוא מהנדס חשמל יפני, זוכה פרס נובל בכימיה ב-2002, יחד עם ג'ון בנט פן וקורט וותריך, על פיתוח שיטה חדשה לניתוחים ספקטרומטריים המוניים של מקרומולקולות ביולוגיות.

ראשית חייו

טנקה נולד וגדל בטויאמה שביפן, אמו הביולוגית נפטרה חודש לאחר שנולד. טנקה סיים תואר ראשון בהנדסת חשמל באוניברסיטת טוהוקו בשנת 1983, לאחר מכן הצטרף לתאגיד Shimadzu, שם עסק בפיתוח ספקטרומטריים מסה.[1]

ספיגת לייזר רך

לצורך ניתוח ספקטרומטריית מסה של מקרומולקולה, כגון חלבון, יש ליינן את האנליט ולהאיידו באמצעות הקרנת לייזר. הבעיה היא שההקרנה הישירה של דופק לייזר אינטנסיבי על מקרומולקולה גורמת לניתוק האנליטי לשברים זעירים ולאיבוד מבנהו. בפברואר 1985 מצא טנאקה כי באמצעות תערובת של אבקת מתכת דקה במיוחד בגליצרול כמטריקס, ניתן ליינן אנליטי מבלי לאבד את מבנהו. עבודתו הוגשה כבקשת פטנט בשנת 1985, ולאחר שהבקשה לפטנט פורסמה ברבים בכנס השנתי של האגודה הספקטרומטרית ההמונית ביפן שהתקיימה בקיוטו, במאי 1987, ונודע בשם ספיגת לייזר רך.

עם זאת, הייתה ביקורת כלשהי על זכייתו בפרס, באומרם כי תרומתם של שני מדענים גרמנים, פרנץ הילנקמפ ומייקל קאראס, הייתה גם גדולה דיה כדי לא להיפטר, ולכן עליהם להיכלל גם כזוכים בפרס. הסיבה לכך היא שהם דיווחו לראשונה בשנת 1985 על שיטה, עם רגישות גבוהה יותר בשימוש בתרכובת אורגנית קטנה כמטריקס, כי הם מכנים ספיגת / יינון לייזר בעזרת מטריצה ​​(MALDI). כמו כן SLD של טנאקה אינו משמש לניתוח ביומולקולות, בינתיים נעשה שימוש נרחב ב-MALDI במעבדות מחקר ספקטרומטר מסה. אך בעוד ש-MALDI פותח לפני SLD, הוא לא שימש ליינון חלבונים עד לאחר הדיווח של טנקה.

הוקרה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קואיצ'י טנקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ BRIEF CAREER OF KOICHI TANAKA, www.shimadzu.com, ‏2018-02-09 (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0