קובה (אזרבייג'ן)
 | |
| רחוב בעיר | |
| מדינה |
 אזרבייג'ן |
|---|---|
| מחוז | מחוז קובה |
| תאריך ייסוד | המאה ה-15 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 23,541 (2008) |
| קואורדינטות | 41°22′N 48°30′E / 41.37°N 48.5°E |
| אזור זמן | UTC +4 |
קובה (באזרית: Quba) היא עיר בצפון אזרבייג'ן, בחלקה האסייתי של המדינה, שמשמשת מזה זמן רב כמקום מושבה של קהילת יהודי ההרים הגדולה ביותר באזור. אוכלוסיית העיר היא כ-23,541 תושבים (נכון לשנת 2004). כלכלת העיר מבוססת על ייצוא תפוחים לחו"ל וכן על ייצור שטיחים, שגם הם מיועדים בחלקם ליצוא.
היסטוריה
חשיבות העיר עלתה בשנת 1747, כשהשאה האיראני נאדיר-שאה נרצח ומושל המחוז חוסיין עלי החליט לאחד את השטחים האזריים. הוא העביר את בירת האזור מהעיר קסודת, שלא הייתה מוגנת טוב לקובה, שהייתה מרכזית יותר, וכן הוא בנה בה מבצר. בין 1804 ל-1813 התקיימה מלחמת רוסיה-פרס שבמהלכה הפרסים הפסידו את השליטה על אזרבייג'ן ועל ארמניה ונאלצו לחתום על הסכם גוליסטן והסכם טורקמנצ'אי. ב-1806 הרוסים כבשו את קובה, והעבירו ממנה את הבירה לבקו. ב-1809 צר על העיר השייח המודח עלי-חאן במשך שלושה חודשים כדי לכבשה, אך בסופו של דבר בסוף המלחמה הייתה העיר בידיים רוסיות.
בימיו הראשונים של יוסיף סטלין, במסגרת פעולתו המהפכנית כנגד השלטון הצארי ברוסיה, אימץ סטלין לעצמו את השם "קובה" כשמו המחתרתי, בהשראתו של מנהיג גאורגי מהפכני, אשר שמו כשם העיר.
יהודים
ליד קובה שוכן הכפר קירמיזי קסבה, שפעם היה נקרא ברוסית יברסקיה סלובודה. בכפר החל בשנת 1742 קיים יישוב יהודי נפרד. עם נפילת ברית המועצות ב-1989 היו שם 18,000 תושבים, אך היום בשל עלייה לישראל והגירה למקומות אחרים האוכלוסייה קטנה עד 4000.
לקריאה נוספת
- מרדכי אלטשולר, יהודי מזרח קאווקז, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, תש"ן.
קישורים חיצוניים
- קובה באתר יהודי ההרים (ברוסית)
