קווין קוסגרוב
| לידה |
6 בינואר 1955 לונג איילנד |
|---|---|
| נהרג |
11 בספטמבר 2001 (בגיל 46) מגדל התאומים הדרומי, מרכז הסחר העולמי, ניו יורק, ארה"ב |
| מקום קבורה | בית הקברות הקתולי סנט פטריק, הנטינגטון, ניו יורק, ארה"ב |
| מקום מגורים | ווסט איסליפ |
| השכלה | St. Mary's High School |
| עיסוק | סגן נשיא בחברת AON Corporation |
| בת זוג | וונדי קוסגרוב |
| מספר ילדים | 3 |
קווין מייקל קוסגרוב (באנגלית: Kevin Michael Cosgrove; 6 בינואר 1955 – 11 בספטמבר 2001) היה מנהל בכיר אמריקאי בתחום הביטוח שכיהן כסגן נשיא בחברת Aon Corporation. קוסגרוב נהרג בפיגועי 11 בספטמבר ונודע בשיחת החירום שביצע ברגעיו האחרונים, שהסתיימה בצריחותיו מתוך המגדל הדרומי כאשר קרס. מילותיו האחרונות של קוסגרוב הגיעו לכותרות בין-לאומיות, וההקלטה שימשה במהלך העמדתו לדין של זכריאס מוסאווי (המשפט הפלילי היחיד שנבע מהפיגועים).[1][2]
רקע וקריירה
קוסגרוב הכיר את אשתו וונדי קוסגרוב בשנת 1980 כשהיא עבדה כמלצרית, והם נישאו מספר חודשים לאחר מכן. קוסגרוב ומשפחתו גרו בווסט איסליפ, ניו יורק.[3][4][5] קוסגרוב היה סגן נשיא לתביעות בחברת Aon Corporation וגם שימש כמפקד כיבוי אש בחברה.[6]
שיחת הטלפון ומותו
על פי הקלטת שיחת החירום שהושמעה במהלך משפטו של זכריאס מוסאווי, קוסגרוב היה ממוקם בפינה הצפון-מערבית של הקומה ה-105 במגדל הדרומי, המשקיפה על מרכז הסחר העולמי, כאשר התקשר ל-911 בשעה 9:53 בבוקר.[7]
בהקלטה, קוסגרוב מספר למוקדני החירום שהוא מתקשר ממשרדו של הניצול ג'ונתן 'ג'ון' אוסטראו (קוסגרוב איית את השם בצורה שגויה כג'ון אוסטארו) וכי יש איתו שני אנשים נוספים (כולל קורבן האסון השני, דאגלס צ'רי). קוסגרוב אומר למוקדנית "אשתי חושבת שאני בסדר; התקשרתי ואמרתי שאני עוזב את הבניין ושאני בסדר, ואז בום!"
מאוחר יותר התקשרה אליו מוקדנית 911 בחזרה; הוא ענה, "שלום. אנחנו מסתכלים פנימה [...] אנחנו משקיפים על מרכז הסחר העולמי. שלושה מאיתנו. שני חלונות שבורים." אחר כך נשמע צליל רועש כשהמגדל מתחיל לקרוס, וקוסגרוב נשמע לאחר מכן צועק בבהלה "אוי אלוקים! אוי—!" ולאחר מכן השיחה מתנתקת בפתאומיות ומסתיימת כאשר המגדל הדרומי קורס בשעה 9:59 בבוקר.[7][8][9]
לאחר המקרה והנצחתו
שרידיו של קוסגרוב נמצאו בין ההריסות. הוא נקבר ב-22 בספטמבר 2001 בבית הקברות הקתולי סנט פטריק בהנטינגטון, ניו יורק. הוא היה בן 46.[10] הוא הותיר אחריו את אשתו, וונדי קוסגרוב, מורה בבית ספר, ואת שלושת ילדיו.[2][4] בהודעת האבל של קוסגרוב נכתב כי "לעיתים קרובות ניתן היה לראות אותו גורף שלג בחורף משבילי בתיהן של אלמנות קשישות ועוזר לזוגות קשישים במהלך כל השנה בנשיאת חבילות גדולות."[8] קוסגרוב מונצח באנדרטה הלאומית לאירועי ה-11 בספטמבר בבריכה הדרומית שלה, על לוח S-60.[11]
קישורים חיצוניים
- קווין קוסגרוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ "Jury hears 9/11 victim's scream". 2006-04-11. נבדק ב-2025-08-30.
- ^ 2.0 2.1 Moussaoui Testimony Focuses on Tales of Loss - New York Times, www.nytimes.com
- ↑ Memorial Guide | National September 11th Memorial & Museum, names.911memorial.org
- ^ 4.0 4.1 Grim 9/11 evidence shown to Moussaoui jurors, NBC News, 2006-04-11
- ↑ The New York Times, Portraits: 9/11/01: The Collected "Portraits of Grief" from The New York Times, Macmillan, 2003-08, מסת"ב 978-0-8050-7360-7
- ↑ "102 MINUTES: Last Words at the Trade Center; Fighting to Live as the Towers Die (Published 2002)". 2002-05-26. נבדק ב-2025-08-30.
- ^ 7.0 7.1 Kiehl, Stephen. "'I think we're getting hijacked'". baltimoresun.com. נבדק ב-2025-08-30.
- ^ 8.0 8.1 Benjamin Lynch, Chilling final calls made by brave people trapped in the Twin Towers on 9/11, Daily Mirror, 2023-09-11
- ↑ Jo-Anne Rowney, Heartbreaking final words of those who died inside the Twin Towers on 9/11, The Mirror, 2018-09-11
- ↑ reports, Tribune staff. "Small things remind of huge loss". chicagotribune.com. נבדק ב-2025-08-30.
- ↑ Memorial Guide | National September 11th Memorial & Museum, names.911memorial.org
קווין קוסגרוב41868594Q983191