קווינטוס לוליוס אורביקוס
קווינטוס לוליוס אורביקוס (בלטינית: Quintus Lollius Urbicus), היה מצביא רומאי בשירות הקיסרים אדריאנוס ואנטונינוס פיוס. בין יתר תפקידיו נשלח יחד עם יוליוס סוורוס לדכא את מרד בר כוכבא (132-136 לספירה).
הוא היה טריבון צבאי בכיר בלגיון השנים עשר פולמינטה בגרמניה העילית, קוואיסטור, לגאטוס של הפרוקונסול בפרובינקיה אסיה, טריבון הפלבס ופראיטור. בשני התפקידים האחרונים היה מועמדו של הקיסר אדריאנוס. לאחר מכן פיקד על הלגיון העשירי "גאמינה" שהוצב בפאנוניה.
כשפרץ מרד בר כוכבא, נשלח ליהודה בראש כוח עצמאי כלגאטוס של הקיסר. על השתתפותו בדיכוי המרד זכה בעיטור הצבאי "האסטה פורה" (Hasta pura, מילולית: ה"רומח הטהור") ובנזר זהב. ההיסטוריון ורנר אק טוען, כי היה מפקד הלגיון העשירי 'גמינה', ובא בלווית כוחות עזר נוספים יחד עם סוורוס לדכא את המרד ביהודה. הוא מסתמך על כתובת הוקרה לטריבון הצבאי של לגיון זה, סקסטוס אטיוס סנקיו (Sextu) Attius Senecio), שקיבל אות הצטיינות על חלקו בדיכוי המרד כאשר פיקד על כוחות עזר שבאו עם הלגיון.[1]
אחרי המרד נבחר קווינטוס לוליוס לקונסול, וזמן מה אחר כך למושל הפרובינקיה גרמניה תחתית. בשנת 138 מינה אותו הקיסר אנטונינוס פיוס, יורשו של אדריאנוס, למושל בריטניה.[2]
לקריאה נוספת
- A. R. Birley, The Fasti of Roman Britain (1981), pp. 112-115.
קישורים חיצוניים
- Anthony Richard Birley, The Roman government of Britain , עמודים 140-136
הערות שוליים
