קווינטוס פולביוס פלאקוס (קונסול בשנת 237 לפנה"ס)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קווינטוס פולביוס פלאקוסלטינית: Quintus Fulvius Flaccus‏; ? - 205 לפנה"ס) היה מגיסטראט רומאי, בן המאה ה-3 לפנה"ס.

ביוגרפיה

פולביוס פלאקוס היה בן למשפחת הפלביי. הוא היה בנו של מרקוס פולביוס פלאקוס (קונסול בשנת 264 לפנה"ס) (אנ') ואחיו הגדול של גנאיוס פולביוס פלאקוס.[1]

הוא נבחר לתפקיד הקונסול בשנת 237 לפנה"ס יחד עם לוקיוס קורנליוס לנטולוס קאודינוס, ונלחם בהצלחה נגד הליגורים באיטליה.[1] הוא נבחר לקונסול פעם שנייה בשנת 224 לפנה"ס יחד עם טיטוס מאנליוס טורקוואטוס, והשניים ניהלו בהצלחה מלחמה נגד הגאלים בצפון איטליה. טורקוואטוס ופלאקוס היו שני המצביאים הרומאיים הראשונים שחצו את הנהר פו.[2] בשנת 216 לפנה"ס מונה לפונטיפקס,[3] ובשנת 215 לפנה"ס לפראיטור. במסגרת תפקידו זה הוא קיבל פקודה מהסנאט הרומי להקים לגיון חדש אשר היה עתיד להישלח למערכה נגד המורדים בסרדיניה.[4]

בשנת 214 לפנה"ס הוא נבחר שוב לפראיטור.[5] בשנת 213 לפנה"ס מונה גאיוס קלאודיוס קאנתו לדיקטטור, והוא מינה את פלאקוס למגיסטר אקוויטום. במקביל, הגיש פלאקוס את מועמדותו לקונסול פעם שלישית, ואכן נבחר לקונסול של שנת 212 לפנה"ס יחד עם אפיוס קלאודיוס פולכר.[6] הוא ניסה להיבחר גם לתפקיד הפונטיפקס מקסימוס, אולם נכשל.[1]

במסגרת תפקידם, החלו הקונסולים החדשים להטיל מצור על קאפואה, ובזזו את השדות באזור. חניבעל שלח את חנו בן בומילקר כדי לדאוג לאספקת תבואה סדירה לקפואה. חנו הגיע מברוטיום ואסף תבואה מבעלות הברית הקמפניות. הוא חנה בסתר כשלושה קילומטרים מבנבנטום, ושלח משם את התבואה אל קפואה. הקונסולים קיבלו מידע על כך וחנו בבנבנטום עצמה, מרחק של יום מקפואה, במטרה לארוב לשיירת האספקה של חנו. התפתח קרב, במהלכו ספגו הקרתגים אבידות כבדות והרומאים בזזו את האספקה.[7] חניבעל השתכנע שההגנה על קפואה חשובה, והחל לנוע אליה.[8] הקונסולים קיבלו מידע על התקדמות מחנהו של חניבעל, ועל כן הזעיקו את הפרוקונסול טיבריוס סמפרוניוס גרקכוס, שחנה בלוקאניה. עם זאת, גרקכוס מת בדרך וצבאו התפזר. הקונסולים ניסו את כוחם בהתמודדות קצרה עם חניבעל, אולם הובסו והחליטו להתפצל. פלאקוס נסוג אל קומאי ופולכר נסוג אל לוקאניה.

עם סיום השנה הוחלט להאריך את האימפריום של השניים, והם המשיכו בהטלת מצור על קפואה. הם בנו סוללות סביב קפואה במטרה לכתר אותה ולהרעיב אותה. חניבעל הותיר בברוטיום את כל הציוד הכבד והשלל שלו, ועם חיל רגלים קל ופרשים קלים נע במהירות מטראנטום אל קפואה. הוא הסתתר מאחורי הר טיפאטה ואז תקף בהפתעה את הצרים. הרומאים הופתעו ופולכר נפצע קשה במהלך הלחימה, מה ששיבש את שרשרת הפיקוד הרומאית, אולם הרומאים החזיקו מעמד. חניבעל הבין שלא יוכל לשבור את הצרים על קפואה, והחליט לנסות לאלץ אותם לסגת על ידי איום על רומא עצמה. הניסיון נכשל, ועם סיום השנה נכבשה קפואה. פלאקוס התייחס באכזריות רבה אל תושבי העיר הכבושה.

הוא היה כעת בשיא תהילתו, עם זאת, אחיו גנאיוס פולביוס פלאקוס הובס בקרב הרדוניה בידי חניבעל, ונגזרה עליו גלות. פלאקוס סירב להתערב לטובת אחיו.[9] לקראת סוף שנת 211 לפנה"ס חזר לרומא ומונה לדיקטטור כדי לקיים את הבחירות.[10] הוא נבחר לקונסול פעם רביעית בשנת 209 לפנה"ס יחד עם פאביוס מאקסימוס. הוא כבש מספר ערים בלוקאניה שהחשובה שבהן הייתה וולקיי (Volceii כיום בוצ'ינו; Buccino). האימפריום שלו הוארך גם לשנת 208 לפנה"ס עם לגיון אחד תחת פיקודו. הוא נזכר לאחרונה כמפקד לגיון בשנת 207 לפנה"ס.[1]

לקריאה נוספת

  • J. F. Lazenby, Hannibals war, Aris & Phillips, 1978
  • Goldsworthy, Adrian (2003). The Fall of Carthage, Cassel Military Paperbacks.

הערות שוליים