קווסאקי C-2

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קווסאקי C-2
Kawasaki C-2
קווסאקי C-2 טס מעל נמל התעופה יונאגו קיטארו
קווסאקי C-2 טס מעל נמל התעופה יונאגו קיטארו
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תובלה צבאי
מדינת מקור יפןיפן יפן
טיסת בכורה 26 בינואר 2010
תקופת שירות יוני 2016 – הווה (כ־9 שנים)
צוות 3 (2 טייסים ומנהל מטען)
יחידות שיוצרו 15 (כולל אב טיפוס אחד)
משתמש ראשי יפןיפן כוח ההגנה העצמית האווירי של יפן
ממדים 
אורך 43.9 מטר
גובה 14.2 מטר
מוטת כנפיים 44.4 מטר
שטח כנפיים 162.1 מטר
משקל ריק 69 טון
משקל מטען מרבי 37.6 טון
משקל המראה מרבי 141.4 טון
ביצועים 
מהירות שיוט 890 קמ"ש
מהירות מרבית 920 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 9,800 ק"מ
סייג רום 13,100 מטר

קווסאקי C-2 (באנגלית: Kawasaki C-2) (בעבר XC-2 ו־C-X) הוא מטוס תובלה צבאי בינוני דו-מנועי בעל מנוע סילון, לטווח ארוך ומהירות גבוהה, שפותח ויוצר על ידי חברת קווסאקי איירוספייס (אנ'). ביוני 2016 נכנס המטוס לשירות פעיל בכוח ההגנה העצמית האווירי של יפן.[1][2][3]

המטוס נועד להחליף את מטוס התובלה קווסאקי C-1 שנמצא בשירות מאז שנות ה־70.

פיתוח

לאחר מחקר של מטוסים זרים כמו לוקהיד מרטין C-130J סופר הרקולס, בואינג C-17 גלובמאסטר III ואיירבוס A400M אטלס, הגיע משרד ההגנה היפני למסקנה כי לא קיים באותה עת מטוס תובלה העונה על הדרישות של חיל האוויר היפני. בתגובה לכך, החל המשרד לקדם תכנון וייצור מקומי של מטוס תובלה חדש. בשנת 1995 פנתה חברת קווסאקי לסוכנות ההגנה של יפן בבקשה לקבלת מימון לפיתוח המטוס החדש, שכונה "C-X".[4] בשנת 2000 החלה הסוכנות לגבש את הדרישות למחליף למטוסי התובלה הצבאיים הקיימים; נקבע בין השאר כי המטוס החדש יהיה מונע במנועי טורבו־מניפה, יוכל לטוס מיפן להוואי ויישא כפליים ממשקל המטען של מטוסי C-130.[5]

במאי 2001 פרסם משרד ההגנה של יפן בקשה רשמית להצעות במסגרת תוכנית המטוס החדש, שכונתה C-X. באותה תקופה תכנן המשרד לרכוש 40 מטוסים שיחליפו את צי מטוסי C-1 ו-C-130 הרקולס המזדקנים.[6][7] בדצמבר 2001 נבחרה חברת קווסאקי איירוספייס, חטיבת התעופה של תעשיות כבדות קווסאקי, על ידי הסוכנות להגנה של יפן לשמש כקבלן הראשי לפיתוח מטוס ה־C-X.[8][9]

חברת קווסאקי פיתחה את ה־C-X במקביל ל־P-X, מטוס סיור ימי, שגם אותו נבחרה לפתח. כדי לחסוך בעלויות, נעשה שימוש במרכיבים ומערכות משותפים בין שני המטוסים. המבנה הבסיסי של הכנף זהה, אף שהותקן בתצורת כנף משוכה בין הדגמים, עם התקני עילוי שונים וחיבורים למנועים שונים.[10] רכיבים חיצוניים משותפים כוללים את חלונות תא הטייס, חלקי הכנף החיצוניים, המייצב האופקי ועוד. רכיבים פנימיים משותפים כוללים את יחידת הכוח העזרית (APU), לוח המחוונים בתא הטייס, מחשב בקרת הטיסה, אורות נגד-התנגשות ומערכת בקרת כן נסע.[8] נכון לשנת 2007, עלות הפיתוח הכוללת של שני המטוסים הוערכה ב־345 מיליארד ין יפני, סכום נמוך יחסית בהשוואה לפרויקטים דומים. לדוגמה, עלות פיתוחו של בואינג P-8 פוסידון עמדה בשנת 2004 על 3.89 מיליארד דולר.[11][12]

מספר מנועים נשקלו עבור מטוס ה־C-X, בהם רולס-רויס טרנט 800, ג'נרל אלקטריק CF6-80C2L1F ופראט אנד ויטני PW4000.[13][14] במאי 2003 הודיעה חברת אישיקאווג'ימה-הרימה תעשיות כבדות (IHI) על תמיכתה במנוע CF6-80C2L1F של חברת ג'נרל אלקטריק, לאחר שהגיעה להסכם לייצורו המקומי.[15] באותה שנה נבחר מנוע זה לשמש את המטוס. באוגוסט 2003 פורסם כי פרויקט C-X עבר בהצלחה סקירת תכנון מוקדמת של סוכנות הרכש הביטחונית (JDA), וכך התאפשר להתחיל בייצור אב טיפוס.[16]

במהלך בניית האב טיפוס הראשון התגלה פגם במסמרות שיובאו מארצות הברית, שגרם לעיכוב בהצגת המטוס עד 4 ביולי 2007, יחד עם המטוס המקביל P-X (שמאוחר יותר סווג כ־P-1).[17] בבדיקות מבנה התגלו עיוותים במייצב האופקי של המטוסים XP-1 / XC-2 וכן סדקים במבנה כני הנסע ובחלקים נוספים של גוף המטוס; התברר כי קשה היה לפתור את בעיית הסדקים.[18] בהמשך הסתבך פרויקט C-X בפרשה נוספת, כאשר עלו טענות מצד התביעה על כך שייתכן ונעשו מעשי שוחד ברכישת חמישה מנועי ג'נרל אלקטריק CF6-80C2 למטוס.[18]

מטוס C-2 ממריא בתערוכת האוויר נהה בשנת 2018

בשנת 2008 דווח בעיתון צ'וניצ'י שימבון כי עלות המטוס נאמדת בכ-10.29 מיליארד ין (94.43 מיליארד דולר).[12][19] דחיית תוכנית ה־F-X והצורך להגדיל את התקציב לתוכנית השדרוג של צי מטוסי מיצובישי F-15J גרמו לדחייה של שנה נוספת בפרויקט C-X.[20][21] בשנת 2014 חלה דחייה נוספת בתוכנית, לאחר כשל בדלת המטען האחורית במהלך מבחני לחץ. דחייה זו צפויה להעלות את עלות התוכנית ב־40 מיליארד ין (383.5 מיליון דולר לפי שנת 2019), לסך כולל של 260 מיליארד ין.[12][22] במרץ 2016 דווח כי תוכנית ה־C-2 מתעכבת בכחמש שנים בשל בעיות טכניות, וכי עלות הפיתוח צפויה להגיע ל־264.3 מיליארד ין, כ־80 מיליארד יותר מהתחזיות המקוריות.[23] ב־27 במרץ 2017 הודיע משרד ההגנה היפני על השלמת הפיתוח של המטוס.[24]

קווסאקי בחנה את האפשרות לפתח גרסה אזרחית למטוס התובלה C-2, מתוך כוונה לשווק אותה למפעילים מסחריים. גרסה זו, שכונתה באופן זמני YC-X, אמורה הייתה להישען ברובה על הדגם הצבאי, אך עם הגדלת כושר ההעמסה מ-26 טון ל-37 טון.[18] כבר בשנת 2007 דווח כי פיתוח הגרסה האזרחית אינו בעדיפות גבוהה, ונמצא בעדיפות משנית להשלמת המטוס הצבאי.[25]

בסוף 2012 ניהלה קווסאקי מגעים עם לקוחות פוטנציאליים בנוגע ל-YC-X, לצורכי הובלת מטענים חריגים בגודלם. לפי הערכות החברה, על סמך פידבקים שקיבלה, קיים ביקוש של עד 100 מטוסים כאלה בין השנים 2020 ל-2030.[26]

ב-20 במרץ 2023 נמסר כי קווסאקי פועלת להפחתת עלויות הייצור של מטוסי C-2, בעקבות הערות מצד משרד ההגנה היפני ולקוחות פוטנציאליים לרכישה מחוץ ליפן.[27]

עיצוב

אב טיפוס של C-2

הקווסאקי C-2 הוא מטוס תובלה דו-מנועי לטווח ארוך. בהשוואה למטוס הישן C-1 שאותו הוא מחליף, ה־C-2 מסוגל לשאת מטענים כבדים עד פי ארבעה, כמו סוללות טילים נגד מטוסים מסוג MIM-104 פטריוט ומסוקי מיצובישי H-60, וטווח הטיסה שלו גדול פי שישה.[22][23]

הפיתוח של ה־C-2 נועד לעמוד בדרישות משרד ההגנה היפני, ובהן: יכולת נשיאת מטען מינימלית של 26 טון, משקל המראה של 120 טון, אפשרות להמראה ונחיתה במסלולים קצרים (דרישה: 500 מטר, בדומה ל־C-1)[28] לדוגמה: שדה התעופה טאצ'יקאווה (900 מטר), שדה התעופה קמיגוטו (800 מטר), שדה התעופה האטרומה (800 מטר), יכולת להמריא עם מטען מרבי של 37.6 טון ממסלול באורך 2,300 מטר ומשקל המראה של 141 טון, ויכולת טיסה במסלולים בין־לאומיים (מהירות שיוט נדרשת: מאך 0.8 ומעלה, מה שהוביל לפסילת C-17 בגלל מהירות שיוט נמוכה יותר).[29] מטוסי מטען מסחריים רגילים לרוב אינם יכולים לטוס בגובה אופטימלי בנתיבי תעופה אזרחיים בשל מהירות שיוט נמוכה, ולכן נאלצים לטוס בגבהים נמוכים יותר לפי הנחיית מגדל הפיקוח.[30]

קווסאקי C-2 מצויד בשני מנועי סילון מדגם ג'נרל אלקטריק CF6-80C2K. אף שהוא חולק רכיבי גוף עם מטוס הסיור הימי קווסאקי P-1, גוף המטוס של ה־C-2 רחב משמעותית כדי לאפשר סיפון מטען פנימי גדול, שבו מותקנת מערכת טעינה ופריקה אוטומטית לצמצום הצורך בכוח אדם וציוד קרקע.[8] החרטום וההזנב האופקי של המטוס עשויים מחומר מרוכב שפותח ביפן, מסוג KMS6115. לצורכי ניווט בגובה נמוך ובקרבה לשטח הררי, הותקנה מערכת ניהול טיסה טקטית עם תצוגה עילית.[8] המטוס כולל תא טייס מזכוכית (אנ'), מערכת בקרת טיסה דיגיטלית (טוס-על-חוט), מערכת ניווט מדויקת, ומערכות התרעה והגנה עצמית.[31]

משתמשים

יפןיפן יפן
  • כוח ההגנה העצמית האווירי של יפן: נכון למרץ 2022, חיל האוויר היפני הפעיל 14 מטוסי C-2.[32]
    • אגף פיתוח וניסוי אווירי (2010–הווה)
    • כנף טקטי אווירי שלישי
      • טייסת טקטית 403 (2017–הווה)
    • כנף טקטי אווירי שני
      • טייסת טקטית 402 (2021–הווה)

תאונות

לא תועדו תאונות של מטוסי קווסאקי C-2 שהיו הרס מטוס מוחלט או מקרי מוות נלווים, נכון למאי 2024.

  • ב־9 ביוני 2017, מטוס C-2 של חיל האוויר להגנה עצמית של יפן מהטייסת ה־403 להספקת מטען טקטית (מספר זנב 78–1205), ועל סיפונו שישה אנשי צוות, החליק מעל מסלול הנחיתה בנמל התעופה יונאגו לאחר כשל בהיגוי ובלמים. לא דווח על נפגעים. חקירת האירוע ייחסה את התקלה לטעות אנוש.[33][34]
  • ב־9 במאי 2024, מטוס C-2 של חיל האוויר היפני שביצע טיסת אימון נאלץ לבצע נחיתת חירום בנמל התעופה ניאיגטה לאחר שאחד מחלונות תא הטייס נפתח במהלך הטיסה. במטוס שהו שמונה אנשים, ולא דווח על נפגעים.[35]

מפרט (C-2)

תא הטייס של קווסאקי C-2 (שנת 2017)
כן נסע של קווסאקי C-2 (שנת 2011)
מנוע CF6-80C2K1F של C-2 (שנת 2014)

מאפייני המטוס:[36]

מאפיינים כלליים

  • צוות: 3 – 2 טייסים ומנהל מטען
  • קיבולת: 32 טון (במגבלות +2.5g), 36 טון (במגבלות +2.25g), משקל מטען מרבי 37.6 טון
    • מערכת תפעול שטח או
    • מנוף משאית או
    • 8 משטחי 463L או
    • מסוק UH-60JA אחד או
    • טנק נגרר מסוג Type 16 אחד
  • אורך: 43.9 מטר
  • מוטת כנפיים: 44.4 מטר
  • גובה: 14.2 מטר
  • שטח כנפיים: 162.1 מטר רבוע

משקל

  • משקל ריק: 69,000 ק"ג
  • משקל המראה מרבי: 141,400 ק"ג

הנעה

  • מנועים: 2 מנועים מדגם ג'נרל אלקטריק CF6-80C2K1F
  • סוג מנוע: מנוע סילון
  • הספק כל מנוע: 59,740 ליברות (44,580 ק"ג)

ביצועים

  • מהירות מרבית: 920 קמ"ש
  • מהירות שיוט: 890 קמ"ש / 0.8 מאך
  • טווח:
    • 7,600 ק"מ עם 20 טון מטען
    • 5,700 ק"מ עם 30 טון מטען
    • 4,500 ק"מ עם 36 טון מטען
  • טווח דלק מלא: 9,800 ק"מ
  • סייג רום: 13,100 מטר
  • מרחק המראה (מטען מרבי): 500 מטר
  • מרחק נחיתה (מטען מרבי): לא מצוין

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קווסאקי C-2 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Kawasaki Delivers First Mass-produced C-2 Transport Aircraft to JASDF, web.archive.org, ‏2010-01-28
  2. ↑ 次期輸送機試作１号機の初飛行について, web.archive.org, ‏2010-01-28
  3. ↑ Air Self-Defense Force unveils C-2 next-generation transport aircraft | The Japan Times, web.archive.org, ‏2016-11-13
  4. ↑ Lewis, Paul. "Kawasaki presses JDA for transport-launch cash." Flight International, 18 January 1995.
  5. ↑ Jeziorski, Andrzej. "Japanese fine tune military transport requirement." Flight International, 28 March 2000.
  6. ↑ "平成21年度ライフサイクルコスト管理年次報告書". Equipment Procurement and Construction Office.
  7. ↑ Doyle, Andrew. "Japan's hopes for CX/MPX commonality fade." Flight International, 26 June 2001.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 "Sky-High Expectations for Japan's P-X and C-X Aircraft." (אורכב 05.06.2011 בארכיון Wayback Machine) Kawasaki Heavy Industries Scope Quarterly Newsletter, No. 73. October 2007.
  9. ↑ "Kawasaki to lead the way in C-X/P-X development ." Flight International, 4 December 2001.
  10. ↑ Jeziorski, Andrzej. "Japan unveils plan to develop transport and maritime aircraft." Flight International, 28 November 2000.
  11. ↑ "Ares Blog". Aviation Week. 27 בינואר 2010. אורכב מ-המקור ב-1 ביולי 2017. נבדק ב-27 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 ""Boeing Team Wins $3.89 Billion Multi-Mission Maritime Aircraft Program." (אורכב 18.06.2004 בארכיון Wayback Machine) Boeing, 14 May 2004.
  13. ↑ Doyle, Andrew. "JDA studies turbofan for C-X programme." Flight International, 31 December 2002.
  14. ↑ Lewis, Paul. "GE eyes C-5M-type engine for C-X." Flight International, 22 July 2013.
  15. ↑ Sobie, Brendan. "IHI backs GE's CF6 engine proposal." Flight International, 27 May 2003.
  16. ↑ Sobie, Brendan. "C-X, P-X projects enter production." Flight International, 19 August 2003.
  17. ↑ "Production fault hits Kawasaki transport and MPA projects." Flight International, 13 February 2007.
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 Govindasamy, Siva. "Kawasaki talks civil." Flight International, 23 September 2008.
  19. ↑ ＜蜜月の終焉＞　ミライズに固執, web.archive.org, ‏2009-02-11
  20. ↑ "防衛省・自衛隊：次期輸送機試作1号機の初飛行について". אורכב מ-המקור ב-2010-01-28. נבדק ב-2010-01-26. Japanese Ministry of Defence, 2010.
  21. ↑ "防衛省・自衛隊：次期輸送機試作1号機の初飛行結果について". אורכב מ-המקור ב-2010-01-28. נבדק ב-2010-01-26. Japanese Ministry of Defence, 2010.
  22. ^ 22.0 22.1 Pultarova, Tereza. "Japan's new military cargo plane needs re-engineering." (אורכב 10.09.2016 בארכיון Wayback Machine) Engineering & Technology Magazine, 4 July 2014.
  23. ^ 23.0 23.1 "Air Self-Defense Force unveils C-2 next-generation transport aircraft." (אורכב 13.11.2016 בארכיון Wayback Machine) The Japan Times, 15 March 2016.
  24. ↑ ATLA "次期輸送機（XC－2）の開発完了について" "ATLA", 29 March 2017.
  25. ↑ Francis, Leithen. "Japan to make commercial cargo aircraft." Flight International, 4 ביולי 2007.
  26. ↑ Waldron, Greg. "Kawasaki seriously exploring commercial potential of C-2 airlifter." Flight International, 9 October 2012.
  27. ↑ Kawasaki Works To Make C-2 More Attractive For Export | Aviation Week Network, aviationweek.com
  28. ↑ "Requirements for C-X" Japanese Defense Agency, 2001.
  29. ↑ "次期輸送機（次期固定翼哨戒機及び次期輸送機（その2） 政策評価書（要旨） (Policy assessments for coming transporter aircraft)" Japanese Defense Agency, 2001.
  30. ↑ "防衛省大型機の民間転用構想について (Research for commercializing XC-2 Cargo Aircraft)" Kawasaki Heavy Industries, 23 April 2010.
  31. ↑ hikita, Atsushi. "The meaning of JASDF's airlift operation in Iraq and JASDF's future challenge." (אורכב 22.07.2013 בארכיון Wayback Machine) Japan Air Self Defense Force, Retrieved: 3 July 2016.
  32. ↑ Defence of Japan 2022 (Annual White Paper). p.53. Japan Ministry of Defence
  33. ↑ "ASN Wikibase Occurrence # 196019". Aviation Safety Network. נבדק ב-9 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ↑ "ASDF transport veers off runway after brakes apparently fail during practice in Tottori". The Japan Times. 9 ביוני 2017. נבדק ב-9 במאי 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ↑ Yamaguchi, Mari (9 במאי 2024). "Japanese defense aircraft makes emergency landing after window glitch. No injuries were reported". Associated Press. נבדק ב-9 במאי 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ↑ News & Events | Kawasaki Heavy Industries, Ltd., global.kawasaki.com (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קווסאקי C-241162667Q1352202

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קווסאקי_C-2&oldid=3002441"