קולטורפורום

הקולטורפורום (בגרמנית: Kulturforum) של ברלין הוא מתחם מבני תרבות המצוי בין תעלת הלנדווהר וכיכר פוטסדאם שבמרכז ברלין, בסמוך לפארק הטירגארטן.

הקמת המתחם

השטח שעליו נבנה הקולטורפורום היה חלק מהטירגארטן, ויועד לבנייה כבר בתקופת השלטון הנאצי, כחלק מעבודות הפיכת ברלין לעיר הבירה בשם "גרמניה". בתקופת מלחמת העולם השנייה סבל האזור נזקים נרחבים בעת הפצצות בעלות הברית.

בעקבות חלוקת העיר לעיר מזרחית ועיר מערבית נערכה בשנת 1958 תחרות אדריכלים לצורך הקמת מרכז התרבות עבור מערב העיר, שנותקה ממרכזי התרבות שבמזרח העיר. במסגרת הקמת המתחם הוחלט לבנות אותו ממערב לגבול שעבר בין שני חלקי ברלין, בקצה החלק ההיסטורי של מרכז ברלין בתקווה לאיחוד העיר וחיבור בין אתרי התרבות המרכזיים של העיר. בתחרות זכתה תוכניתו של האנס שארון. עבודות הבנייה החלו בשנת 1963, והמבנים נבנו בנפרד בסגנון מודרני. במסגרת התוכנית הוחלט בשנת 1959 לבנות במקום גם את היכל התזמורת הפילהרמונית של ברלין. הגלריה הלאומית החדשה נבנתה בשנת 1965 על פי תוכניתו של לודוויג מיס ון דר רוהה.

האדריכלות המודרנית של הקולטורפורום עוררה ביקורות רבות

בניין התזמורת הפילהרמונית של ברלין

בשנת 1966 מונה רולף גוטברוד לתכנן את מבני המוזיאונים במתחם. גוטברוד תכנן מתחם ובו מספר מבנים סביב חצר פתוחה. למבנים הייתה כניסה אחת שהובילה לאגפים השונים. בשל התנגדות לתוכנית זו שונתה התוכנית, ובשנים 1978–1985 הוקם המוזיאון לאמנות שימושית. בניית בניין הספרייה הלאומית החלה בשנת 1967 על פי תוכניתו של שארונס. לאחר מותו של שארונס בשנת 1972 המשיך אדגר ויסניווסקי את העבודות עד השלמת הבנייה בשנת 1976. בשנת 1979 – 1984 נבנה מוזיאון כלי הנגינה ברלין ובשנים 1984 – 1988 נבנה היכל הקונצרטים על פי תוכניות של האדריכל אדגר ויסניווסקי. בשנת 1987 נערכה תחרות לבניית הגמאלדֶ-גאלרי ונבחרה התוכנית החדשנית של היינץ הילמר וכריסטוף סאטלר. המבנה נבנה בין השנים 1988 – 1998. בשנת 1994 נחנך משכנו החדש של הקופפרשטיך-קבינט, המוזיאון הלאומי להדפסים ורישומים.