קונצ'רטו לפסנתר מס' 3 (רחמנינוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 ברה מינור אופוס 30 של המלחין הרוסי סרגיי רחמנינוב, נכתב בשנת 1909 וקנה לו שם של קונצ'רטו לפסנתר מאתגר ביותר מבחינה טכנית ברפרטואר הקלאסי הסטנדרטי.

היסטוריה

את הקונצ'רטו רחמנינוב חיבר באחוזה השלווה של משפחתו באיוונובקה, שם השלים אותו ב-23 בספטמבר, 1909. הקונצ'רטו בוצע לראשונה ב-28 בנובמבר 1909 על ידי רחמנינוב עצמו, יחד עם האגודה הסימפונית של ניו יורק (now-defunct New York Symphony Society). הקונצ'רטו צבר פופולריות בעיקר משנות ה-30 של המאה ה-20.

מבנה היצירה

היצירה מתוזמרת ל 2 חלילים, 2 אבובים, 2 קלרינטים, 2 בסונה, 4 קרנות, 2 חצוצרות, 3 טרומבונים, טובה, טימפני, תוף בס, מוקש תוף, מצלתיים, פסנתר ומיתרים. כמו צורה של קונצ'רטו סטנדרטי, היצירה מסודרת בשלושה פרקים:

  1. אלגרו מה נון טנטו (רה מינור)
  2. אינטרמצו: אדג'ו סוסטנוטו (רה מינור ← רה ♭ מז'ור ← רה מינור)
  3. פינאלה אלה בראבה (רה מינור ← רה מז'ור)

רחמנינוב, תחת לחץ, ומתוך רצון להפוך את עבודתו לפופולרית יותר, אישר למבצע לקטוע כמה חלקים מן היצירה. החלקים החתוכים, במיוחד בפרק השני והשלישי, אכן לא הושמעו בדרך כלל בביצועים והקלטות בעשורים הראשונים שלאחר פרסומו של הקונצ'רטו. לאחרונה[דרושה הבהרה], זה הפך להיות דבר שבשגרה לבצע את הקונצ'רטו ללא קיצוצים. ביצועים אופייניים של הקונצ'רטו המלא נמשכים כארבעים דקות.[דרוש מקור]

היצירה בתרבות הפופולרית

היצירה מוזכרת בסרט הקולנוע האוסטרלי "ניצוצות" (1996). גיבור הסרט, בהשפעת אביו שואף לנגן את הקונצ'רטו, אותו הוא רואה כ"אוורסט מוזיקלי".

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0