קופלט
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
קופלט זהו מבנה שירי בן שתי שורות, אשר לרוב חרוזות (עם זאת, לא בהכרח, הקופלט ניתן להפרדה גם על ידי רווחים). קופלט יכול להיות הן שיר נפרד (ואז מדובר בסוגה שירית), הן בית בשיר והן יחידה, שהיא חלק מבית בשיר. המבנה בן שתי השורות, בו הרעיון והצורה נקלטים מהר (במקרים רבים גם החריזה תורמת לכך), מתאים מאוד להעברת רעיונות בצורה מרשימה או עוקצנית.
מקור הקופלט
מקורה של המילה "קופלט" במילה הלטינית, copula, שמשמעותה חיבור או קשר. בהמשך, המילה התגלגלה למילה הצרפתית (צרפתית עתיקה), cople או couple (בספרדית: copla). החל מהמאה ה-12 קיבלה המילה "קופלט" את המשמעות של בית בשיר. אצל הטרובדורים, בשירה הקופלטית קיבלה המילה את המשמעות של צמד חרוזים.
קופלט כסוגה
מבנה החריזה הפשוט, המצלצל והנקלט טוב, גרמו לשימוש נפוץ בקופלטים בשירת הטרובדורים. כך הפך הקופלט למבנה בסיס נפוץ בבלדות. לדוגמה, בנויה הבלדה האנגלית-סקוטית, "שתי האחיות".
כפי שכבר הוזכר לעיל, מבנהו הקצר והקולע של הקופלט, המלווה בדרך כלל בחרוז מצלצל, הופך את הקופלט לכלי מתאים להעברת רעיונות באופן עוקצני או מרשים. כך, בתקופה יותר מאוחרת, על בסיס הקופלט התפתח ז'אנר האפיגרמה הפואטית - ביקורת עוקצנית על אישיות כלשהי בשתי שורות הקופלט. מבין האפיגרמות העתיקות והמפורסמות, היא האפיגרמה (במבנה של קופלט לא חרוז) של מרטיאליס, משורר מהמאה ה-1.
אפיגרמה עתיקה נוספת, פרי עטו של אובידיוס, העוקצת אותו עצמו, שנכתבה על ידו כפתיחה לשכתוב העצמי ל-"אהבים" (במקור: Amores), נכתבה דווקא בקופלט כפול, שני קופלטים עוקבים היוצרים בית בן ארבע שורות (כאן בתרגומו של אריה סתיו)[1][2]
מֵ ה' כְּרָכִים קְצָרִים שֶׁל נַאזוֹ, הַפַּיטָן
שְׁלוֹשָׁה הוֹתִיר. עַתָּה אִם הַקּוֹרֵא יִטְעַן
כִּי הוּא מִשְׁתַּעֲמֵם, הֲרֵי שֵׁלְּפָחוֹת
יוּקַל מַשַּׂא סִבְלוֹ בְּשְׁנֵי סְפָרִים פָּחוֹת
ראו גם
הערות שוליים
