קופת חולים עממית
קופת חולים עממית הייתה קופת חולים "בלתי מפלגתית" שנוסדה במטרה לספק שירותי רפואה להתאחדות האיכרים ולהתיישבות העובדת שלא נכללה בהסתדרות הכללית (כמו למשל משקי חבר החקלאים הלאומיים, האיחוד החקלאי ואיכרים עצמאיים במושבות). קופת החולים נוסדה בשנת 1931 על ידי הדסה ובשנת 1974 התאחדה עם קופת חולים של הציונים הכלליים, כך נוצרה קופת חולים מאוחדת.
הקמה
יוזמה להקמת קופת חולים עממית לבני המעמד הבינוני עלתה על ידי ד"ר ראובן כצנלסון[1] והתאחדות המעמד הבינוני בשנת 1930[2] ואף החל רישום לקופה[3][4]. אולם היוזמה נתקלה בקשיים ובספטמבר 1931 יצאה התאחדות המעמד הבינוני בקריאה לסיוע במימוש היוזמה[5]. במרץ 1931 קרא כצנלסון לייסד "קופת חולים עממית" בחסות הדסה, שתפעיל שירותי בריאות במושבות למי שאינם רוצים להיות חברים בקופת חולים כללית. ההצעה זכתה לתמיכתה המיידית של התאחדות האיכרים, ובנובמבר 1931 קיבלה קופת חולים עממית את אישור ועדת הבריאות ותחומי פעולתה הוגדרו.[6]. כצנלסון נבחר למנהלה הראשון של הקופה החדשה, קופת חולים עממית.[7]
קופת חולים עממית התארגנה לפעילות תחילה במושבות קטנות כמו יסוד המעלה, כפר תבור, יבנאל ובנימינה. קופת חולים עממית הגיעה לשיתוף פעולה עם קופת חולים כללית על מתן שירותי רופא משותפים לחברי שתי הקופות[8]. במאי 1932 הוקם סניף של הקופה בכפר סבא[9] וב-1 ביוני 1932 החל לפעול סניף של הקופה בחיפה[10]. עם זאת, בנקודות היישוב הגדולות נתקלה הקופה בבעיה של השגת הסכמה עם הסתדרות הרופאים, על מחיר השירותים. ההסתדרות הרפואית דרשה תשלום יותר גבוה מזו שהקופה הסכימה לשלם, והתנגדה לכך שקופת חולים עממית כללה חברים בעלי נכסים[11][12].
בינואר 1934 התקיימה ועידה ארצית ראשונה של הקופה. באותה עת היו לקופה 13,600 חברים שקבלו שירות ב-43 סניפים. הקופה נהנתה מסיוע של ההסתדרות הציונית הדסה, שנומקה בעלויות הקמה ובכך שכ-4000 מחבריה הם נזקקים שאינם יכולים לשלם את מלוא המחיר של השירות[13].
3 שנים אחרי הקמת קופת חולים עממית, הוקמה קופת חולים לאומית. בשנים 1935 ו- 1937 נאבקה קופת חולים הכללית נגד העברת כספי הסוכנות היהודית לקופת חולים לאומית, תמורת טיפול רפואי לעולים החדשים, וכשהתברר לקופת חולים כללית שקופת חולים לאומית הגיעה לכלל הסכם סודי עם קופת חולים עממית, ולפיו תקבל "עממית" את האחריות הרשמית לטפול בעולים החדשים הלאומיים, כדי לקבל את הקצבת הסוכנות, יצאה הקופה למלחמת חורמה נגד שתי הקופות המתחרות גם יחד.
בשל ריבוי הרופאים שעלו לארץ ישראל, גדל גם כושר התחרות של הקופות "לאומית" ו"עממית", והן הרחיבו שירותיהן והציעו אותם בתעריפים זולים יותר משל קופת חולים כללית.
לקריאה נוספת
- שפרה שורץ (2003) פוליטיקה ובריאות: המהלכים לקראת הקמתו של מערך קופות חולים ביישוב היהודי בארץ ישראל בזמן המנדט בתוך כלכלה וחברה בימי המנדט (עורכים: אבי בראלי ונחום קרלינסקי), קריית שדה בוקר:הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמ' 553 - 582.(הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
מידע על קופת חולים עממית בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ יחיאל אלדמע, לשאלת הבטחון ההדדי כנגד מחלה, דואר היום, 26 ביולי 1931
- ^ חידה בלי פתרונים, דואר היום, 20 באוגוסט 1930
- ^ קופת חולים של המעמד הבינוני, דבר, 6 בינואר 1931
- ^ קופת חולים עממית ע"י התאחדות המעמד הבינוני, דואר היום, 26 בפברואר 1931
- ^ קופת חולים עממית, דואר היום, 23 בספטמבר 1931
- ^ שפרה שורץ, "קופת-חולים הכללית" - עיצובה והתפתחותה כגורם המרכזי בשירותי הבריאות בארץ ישראל, פרק עשירי : "קופת-חולים וההסתדרות", פרק משנה :"קופת חולים ככלי פוליטי בידי ההסתדרות ומפא"י בשנות ה-30", סעיף : פוליטיקה והחברות בקופת-חולים, עמוד 168
- ^ יהושע בן אריה, (עורך), "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת", פרק : התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", (פרופ' שמואל ניסן), הוצאת יד בן צבי, 2003, עמוד 311
- ^ שיתוף פעולה, דבר, 17 באפריל 1932
- ^ דף קופת חולים עממית במושבות, דואר היום, 18 במאי 1932
- ^ קופת חולים עממית, דואר היום, 19 במאי 1932
- ^ עמדת הסתדרות הרופאים לשאלת קופת־חולים עממית, דואר היום, 5 בפברואר 1933
- ^ מועידת הרופאים, דבר, 8 במאי 1933
- ^ ועידת קופת חולים עממית, דואר היום, 31 בינואר 1934
