קוראט
היסטוריה של הגזע
מוצאו של חתול הקוראט הוא בסיאם, תאילנד של היום. בארץ מוצאו הוא נחשב כסמל למזל טוב, האמינו כי הוא מביא גשם בגלל צבעו הכסוף של ענני הגשם. אף היה נהוג לתת במתנה זוג חתולי קוראט לכלה כאות למזל טוב. אחד התיעודים הראשונים של הגזע, מוזכר בספר שירה על חתולים "The cat book Poem" שיצא לאור בין השנים 1350–1767, עותק של הספר ניתן למצוא היום במוזיאון הלאומי של בנגקוק. הספר מציג שבעה עשר חתולים מביאי מזל כאשר ביניהם נמנה הקוראט. את שמו, קיבל הקוראט מהמלך ראמה ה-5 שהתפעל מיופיו של החתול ואמר את המלה "קוראט". במולדתו נקרא הקוראט, "סי-סוואט" (Si-Sawat) בגלל צבעו הכסוף. ישנן אמונות תאילנדיות ומסורות רבות הקשורות בחתול הקוראט.
להבדיל מגזעי חתולים אחרים שהושבחו על ידי האדם הקוראט הושבח באופן טבעי ללא התערבות האדם.
את הקוראט הביאו לראשונה מתאילנד לארצות הברית בשנות ה -50 של המאה ה-20 ולבריטניה הובאו לראשונה בשנות ה-70 של המאה ה-20. כיום זהו חתול המשתתף בתערוכות חתולים בעולם בהצלחה. עד היום הגזע הוצג בישראל במידה מועטה וידועים מגדלים אחדים בלבד של הגזע בארץ.
מבנה כללי
הקוראט אינו חתול גדול, הוא חתול בינוני וקומפקטי. בעל מבנה גוף רזה ואלגנטי. לקוראט אזניים גדולות ממוקמות גבוה על הראש ואף קצר, מה שמעניק לראשו צורה של לב. עיניים גדולות בצבע ירוק בוהק. הפרווה קצרה בצבע כחול כסוף, מרגע לידתו.
צבעים מוכרים
לקוראט צבע אחד מוכר - כחול. לעיתים נולדים גם קוראטים בצבע לילך אך מרבית ארגוני החתולים בעולם לא מכירים בהם לתצוגה ותחרות.
אופי
לקוראט מזג מיוחד מאוד. זהו חתול הנאמן מאוד לבעליו, קולני וסקרן ומסתדר טוב מאוד עם משפחה וילדים. יחד עם זאת זהו חתול עדין מאוד.
קישורים חיצוניים
