קוראן הדמים
תבנית ספר ריקה קוראן הדמים הוא עותק של ספר הקוראן האסלאמי, שנטען כי נכתב בדמו של נשיא עיראק לשעבר, סדאם חוסיין, במשך שנתיים בסוף שנות ה-90. סדאם הזמין את הספר בשנת 1997 ביום הולדתו ה-60 בכדי להודות לא-ללה על שעזר לו לעבור "קונספירציות וסכנות" רבות. הוא הסביר את הסיבות להזמנת הספר במכתב שפורסם בתקשורת הממלכתית העיראקית בספטמבר 2000: "חיי היו מלאים בסכנות שבהן הייתי אמור לאבד הרבה דם"....אבל מכיוון שדיממתי רק מעט, ביקשתי ממישהו לכתוב את דברי הא-ל החי בדמי כהכרת תודה."
מעשיו של סדאם גונו בשנת 2000 על ידי הרשויות הדתיות של איחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית,[1] ולאחר נפילתו מהשלטון בשנת 2003, הקוראן הוסר מתצוגה לציבור. עדיין קיימת מחלוקת לגבי כמות הדם שתרם סדאם לפרויקט, או אפילו אם חלק ממנו שייך לו בכלל.
הפקה ותצוגה
.jpg)
הספר נוצר על ידי עבאס שאקיר ג'ודי (ג'ודי), קליגרף אסלאמי שעבר לווירג'יניה שבארצות הברית לפני מותו. על פי גרסתו לאירועים, במשך שנתיים, תרם סדאם 24–27 ליטרים מדמו, אשר שימשו את ג'ודי להעתקת 6,000 הפסוקים וכ-336,000 המילים של הקוראן. לדברי ג'ודי, סדאם חוסיין זימן אותו לבית החולים אבן סינא בבגדד, שם התאושש בנו עודאי מניסיון התנקשות, וביקש ממנו לכתוב את הקוראן מדמו כ"מעין נדר מצד סדאם".[דרוש מקור] היצירה נמסרה לסדאם בטקס בספטמבר 2000.
דיווחים אחרים הטילו ספק בגרסה הרשמית של ממשלת סדאם חוסיין לגבי כמות הדם שנתרמה לצורך כתיבת הקוראן (או האם בכלל מדובר בדם של סדאם עצמו). הכתב פיליפ סמאקר דיווח בבגדד ב-29 ביולי 2001: "בולטת ביותר היא הטענה המפוקפקת והבלתי ניתנת לאימות לחלוטין שסדאם תרם כמעט 30 ליטרים מדמו שלו לכתיבת הקוראן." וסמאקר עוד הוסיף: "דיפלומטים מערביים שבסיסם בבגדד אינם מתרשמים ממסירותו הדתית של המנהיג העיראקי ושוללים גם את המסגד ביחד עם ספרו ה"קדוש" הכתוב בדם כתעלול יחסי ציבור גס. 'איך נוכל להיות בטוחים שזהו דמו של סדאם ולא של חלק מקורבנותיו?' שאל אחד מהם."[2]
בדיווח חדשותי נוסף מ-14 בדצמבר 2002 בנוגע לקוראן הדמים גם הוא מהעיתון הבריטי ה"טלגרף", ציין הכתב דייוויד בלייר: "למעשה, אמן מיומן העתיק את 605 עמודי הספר ה"קדוש" באמצעות דמו של סדאם חוסיין. נשיא עיראק לשעבר תרם שלושה ליטרים במשך שנתיים, וזה, מעורבב עם כימיקלים, שימש לכתיבת כל סורה."[3]
בדצמבר 2010 פרסמו מספר סוכנויות ידיעות כתבות חדשותיות בנוגע לאופן שבו קוראן הדמים הידוע לשמצה של סדאם הפך לסוגיה שנויה במחלוקת בפוליטיקה של עיראק. באחד המאמרים ציין סלסו ביאנקו, סגן נשיא מרכזי תרומות הדם של ארצות הברית, את הקושי להאמין לטענה שסדאם תרם 27 ליטר דם בפרק זמן של שנתיים בלבד; "כמות התרומה המותרת לתורם דם בארצות הברית היא חמישה או שישה פיינטים במהלך שנה, או פחות מגלון", אמר ביאנקו. בקצב סביר שכזה, היו דרושים לחוסיין תשע שנים לתרום את כל הדם הזה, לא שנתיים. 'זו כמות מדהימה, אם המספר הזה נכון', אמר ביאנקו. 'זה בהחלט היה הופך אותו לאנמי'."[4]
קוראן הדמים הוצג במבנה בצורת משושה משיש הממוקם על אגם מלאכותי בתוך קומפלקס מסגד אם כל הקרבות. רק מבקרים בהזמנה יכלו לצפות בו שכן הבניין היה בדרך כלל מסוגר ונעול. לדברי העיתונאי האוסטרלי פול מקגיאו שראה עמוד מקוראן הדמים, "אותיות הדם בגובה של כשני סנטימטרים והגבולות הדקורטיביים הרחבים מסנוורים - כחולים, בהירים וכהים; כתמים של אדום וורוד; והדגשות מסתחררות בשחור". מרטין צ'ולוב מהגרדיאן מתאר אותו כ"ספר מעוצב להפליא שהיה תופס את מקומו בכל תערוכת אמנות - אלמלא העובדה שהוא נכתב בדם".
לאחר נפילת סדאם
לאחר נפילת בגדד לידי כוחות בהובלת ארצות הברית באפריל 2003, שומרי המסגד אחסנו את קוראן הדמים למשמר. מותו של סדאם הותיר את הרשויות הדתיות והחילוניות העיראקיות בדילמה מה לעשות עם שרידי שלטונו. עלי אל-מוסאווי, דוברו של ראש הממשלה, נור אל-מאלכי, מדגיש דילמה זו באומרו: "לא את כל מה שנבנה בתקופת המשטר הזה עלינו להסיר. עם זאת, היו כמה פסלים שעסקו אך ורק בדיקטטורה ובשליטה בעיראק. חלקם דיברו על דיקטטורים וקרבות, ויש להסירם. יש להם אך ורק משמעויות אתניות וכתיות."
ממשלת הרוב השיעי בעיראק שלאחר סדאם שלא חפצה לראות את הופעתם המחודשת של סמליו של המשטר הישן הקימה ועדה שתפקח על הסרתם. כמה ממתנגדי סדאם לשעבר, כמו אחמד צ'לאבי, דרשו את השמדת כל המונומנטים והסמלים מתקופת סדאם בטענה שהם "תזכורת ברורה לתוצאות הטוטליטריות ואידיאליזציה של אדם המגלם את הרוע". אחרים, כמו מואפאק אל-רובאי, טוענים כי עיראקים "צריכים לזכור [את תקופת סדאם], את כל מה שרע ואת כל מה שטוב וללמוד לקחים".
דובר ראש ממשלת עיראק, עלי אל-מוסאווי, הציע לשמור את קוראן הדמים "כמסמך לאכזריותו של סדאם וכדבר שאסור היה לעשותו ואומר עליו הרבה". עם זאת, הוא הוסיף שלעולם אין להציג אותו במוזיאון ציבורי מכיוון שאף עיראקי לא ירצה לראותו אך ייתכן שניתן יהיה להחזיקו במוזיאון פרטי כמו מזכרות של היטלר או סטלין.
קריאה נוספת
- " מחפשים את הקוראן שנכתב בדמו של סדאם חוסיין ". ראיון של שירות הטלוויזיה העולמי של ה-BBC עם העיתונאי מרטין צ'ולוב בנוגע לקוראן הדם, 21 בדצמבר 2010.
הערות שוליים
- ↑ Emirate official: Saddam's writing of the Quran with his blood is prohibited (אורכב 20.03.2012 בארכיון Wayback Machine)". Arabic News, 26 September 2000
- ↑ Smucker, Philip (2001-07-29). "Iraq builds 'Mother of all Battles' mosque in praise of Saddam". Telegraph. נבדק ב-2013-05-02.
- ↑ Blair, David (2002-12-14). "Saddam has Koran written in his blood". Telegraph. נבדק ב-2013-05-02.
- ↑ "Bio-Art: 'Blood Quran' Causes Controversy". LiveScience. 2010-12-21. נבדק ב-2013-05-02.
קוראן הדמים41949661Q4927669