קינג ויליאמז טאון
 | |
| מדינה |
 דרום אפריקה |
|---|---|
| פרובינציה |
 הכף המזרחי |
| תאריך ייסוד | 1835 |
| שטח | 65.52 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 35,000 |
| ‑ צפיפות | 520 נפש לקמ"ר |
קינג ויליאמז טאון (באנגלית: King William's Town, החל מ-2021 שונה שמה ל-Qonce) היא עיירה היושבת בכף המזרחי של דרום אפריקה לאורך גדות נהר באפלו. העיירה נמצאת כ-60 ק"מ צפונית מערבית לאוקיינוס ההודי ויושבת על גדות נמל איסט לונדון (דרום אפריקה). קינג ויליאמז טאון היא חלק מרשות מקומית בשם באפלו סיטי (Buffalo City), שבה כ-880 אלף נפש.
העיירה מונה כ־35,000 תושבים וניצבת למרגלות הרי אמתהול, 398 מטר מעל פני הים. סביב העיירה ישנם שטחים חקלאיים צפופים.
בקינג ויליאמז טאון הוקם אחד מסניפי הדואר הוותיקים במדינה, אותו פיתחו מיסיונרים בראשות צ'רארלס בראונלי.
במוזיאון אמתהול בעיירה נשמרים שרידיה של ההיפופוטמית המפורסמת הוברטה, שצעדה 1,600 קילומטרים בין השנים 1928–1931 ברחבי דרום אפריקה עד שנורתה בידי חקלאים מקומיים.
היסטוריה
היסטוריה עתיקה
האזור היה מיושב במשך אלפי שנים על ידי שבטי בושמנים ואנשי הקויקוי שעסקו בחקלאות.
היסטוריה מודרנית
אנשי קוסה התיישבו לראשונה באזור באמצע המאה ה-17.
האזור כולו היה מקום המפגש הראשון של הלבנים (שבאו מזרחה) עם ילידי המקום, מפגש שהמשכו בתשע מלחמות הקוסה בין הבריטים לשבטים המקומיים.
העיר הוקמה על ידי סר בנימין ד'אורבן במאי 1835 במהלך מלחמת הקוסה של אותה שנה, ונקראה בשמה על ידו. העיירה הוקמה על בסיס מה שהיה אתר הקראאל של הצ'יף דיאני טיאתיו והיא נקראת על שם המלך הבריטי ויליאם הרביעי. העיירה ננטשה בדצמבר 1836, אך יושבה מחדש בשנת 1846 והייתה בירת קפריה הבריטית מאז הקמתה בשנת 1847 ועד לשילובה בשנת 1865 עם הכף המזרחי.[1]
רבים מהמתיישבים באזור גם כיום הם צאצאים של חברי הלגיון הגרמני הבריטי שהתפרק לאחר מלחמת קרים, והם הקימו בתים במושבת הכף. מכאן שמות כמו ברלין, בראונשווייג, פרנקפורט, המבורג, פוטסדאם ושטוטרהיים אשר ניתנו ליישובים באזור זה של המדינה, וכן ניתן למצוא שמות משפחה גרמניים באזור.
ב־1877 פתחה הממשלה את מסילת הרכבת הראשונה לעיר הסמוכה איסט לונדון, דבר שעזר לקדם את האזור ואת הסחר בו.
קינג ויליאמז טאון הוכרזה במקור כבירת המחוז של מחוז אדלייד בשנות ה-30 של המאה העשרים.
כלכלת האזור הייתה תלויה בחוות בקר ובצאן, ובעיירה עצמה יש תעשייה גדולה. בסיס לייצור טקסטיל, סבון, נרות, ממתקים, קרטון ובגדים. בשנים האחרונות, קרבתה לעיר הבירה המחוזית החדשה בישו הביאה להתפתחות רבה באזור מאז סיום האפרטהייד בשנת 1994.
בשנת 2000 אוחדו יחד הערים קינג ויליאמז טאון, בישו ואיסט לונדון, לכדי מועצה מנהלית משותפת תחת השם באפלו סיטי - העיר על נהר הבאפלו. בישו היא מאז 1994 בירת הכף המזרחי.
בשנת 2007 הכריזה הממשלה המחוזית כי שם העיר ישתנה לשם אפריקאי מסורתי, שכן השם הנוכחי נושא קונוטציות קולוניאליות. ב־21 בפברואר 2021 שונה שם העיר ל-Qonce.[2]
הקהילה היהודית [3]
מעט מאוד ידוע על הקהילה היהודית בעיירה במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. ככל הנראה לא היו הרבה חיים יהודיים מאורגנים בעיירה בתקופה זו. ידוע לנו כי ככל הנראה עד שנת 1850 היו כ-24 משפחות יהודיות בקינג ויליאמז טאון ובאזור הכפרי שמסביבה.
בשנת 1880 הגיע לעיירה צעיר בשם פרנץ גינסברג מגרמניה. תוך כמה שנים הקים את מפעל הגפרורים "שלושת הכוכבים". עד 1890 הוא הקים גם מפעל סבון ונרות, הראשון מסוגו במושבת הכף. הוא היה איש רוח ציבורי, והתערב בענייני העיירה. מעורבותו בענייני הקהילה היהודית של העיירה הייתה מינימלית. עם זאת, הוא היה פעיל זמן מה בארגון היהודי (ITO) בעיירה. פרנץ גינסברג מונה לראש עיריית קינג ויליאמז טאון בין השנים 1904 ו-1907. הוא היה בזמן זה חבר באספה המחוקקת של מושבת הכף. כאשר נעשה האיחוד הוא מונה לסנאטור של מחוז הכף.
לקראת סוף המאה ה- 19 ידוע שהייתה בעיירה קהילה יהודית לא קטנה שהגיעה למקום כחלק מגלי ההגירה היהודים לדרום אפריקה, אולם נראה שאין תיעוד היכן נערכו תפילות בית הכנסת. המצבה העתיקה ביותר בבית העלמין היהודי מתוארכת לשנת 1899. המנוחה הייתה ילדה בת אחת עשרה בשם זלמה לואיס. העובדה שהוקצה אזור קבורה נפרד ליהודים, ועל הקבר הוקמה מצבה עם כיתוב בעברית, מעידה כי בוודאי הייתה קיימת אז חברה קדישא בתיאור כלשהו.
החל משנות ה-30 של המאה ה-20 ניתן למצוא תיעוד של חיי הקהילה היהודית בעיירה. ברשימה של תחנות מסחר, וסוחרים מצויין כי לפני שנת 1900 מופיעים רק שני שמות יהודיים: ג' לוי, 1873, ור' לוי, 1885. בין השנים 1900-1920 מופיעים שבעה שמות יהודיים. עד 1930 רשומים שמותיהם של שנים עשר סוחרים יהודים. נתונים אלה מצביעים על כך שבתוך ההגירה היהודית המשמעותית לדרום אפריקה בתחילת שנות ה-1900, מספר לא מבוטל של יהודים התיישבו באזור קינג ויליאמז טאון. דבר זה תרם להקמת מוסדות דתיים וציוניים בעיירה.
בית הכנסת
מר א' קבלסקי ז"ל מצוטט לגבי הקמת הקהילה היהודית. "התחלנו את הקהילה שלנו בסביבות שנת 1900, כאשר לא מעט יהודים הגיעו מיוהנסבורג כדי לברוח מהמלחמה.בניין בית הכנסת נרכש ממיסיון וסליאן בערך בשנת 1906. הבניין נבנה על ידי המיסיון בשנות ה-60 של המאה ה-19 כבית ספר. הקהילה היהודית הוסיפה קומה עליונה כדי להכיל את גלריית הנשים. ארון הקודש היה שקוע בקיר שמול הכניסה. מעניין לציין כי המבנה פונה דרומה וכי בית הכנסת למעשה הפוך. מאחורי בית הכנסת נבנה מקווה."
לפי מאמר ב-London Jewish Chronicle (20 בנובמבר 1908) בית הכנסת נחנך באותה שנה. ככל הנראה לפני רכישת בניין בית הכנסת, התקיימו טקסים בבית הנשיא הראשון של הקהילה, מר מיכאל אדלשטיין. אחד המנהיגים הרוחניים הראשונים של הקהילה היה הרב הורוביץ שהרוויח כ-7 פאונד לחודש. החתונה הראשונה שנחגגה בבית הכנסת הייתה זו של פיליפ כהן עם מריל שפירו ב-1907.
בבית הכנסת קיים לוח לזכר כבוד לארבעה מבניה היהודים של העיירה שנהרגו במהלך מלחמת העולם השנייה. הם היו: א' אברמוביץ', ב' בלק, א' פורט ומ' זמקוב. שמו של ב' בלק מופיע על שני תחריטים בבית הכנסת, הראשון נמצא על סמל הכבוד. השני הוא הגירוד הילדותי המחוספס של שמו על לוח הספרים של אחד הספסלים.
בעשרים השנים האחרונות נעלמה הקהילה היהוגית לחלוטין מהעיירה ובית הכנסת נמכר לידיים פרטיות.
לקריאה נוספת
- קינג ויליאמז טאון במרשם התושבים של דרום אפריקה
קישורים חיצוניים
- קינג ויליאמז טאון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ King William’s Town | South Africa | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^ Two SA airports – and Port Elizabeth – just got official new names, Businessinsider (ב־American English)
- ^ SA-SIG - Southern Africa Jewish Genealogy: Communities: King William's Town, www.jewishgen.org
