נר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נר
קריאה לאור הנר

נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.

לפני המצאת הנורה החשמלית היה הנר מקור האור העיקרי. כיום עדיין משתמשים באור הנר לשם יצירת אווירה חמה, רגועה או רומנטית. לעיתים משתמשים בנרות גם בעת הפסקת חשמל.

בעירת הנר

נרות מיוצרים מפרפין (תוצר לוואי של זיקוק שמן), סטארין, דונג דבורים, עצי דונג (דקל, סויה ועוד) או חלב נרות. חום הגפרור המשמש להדלקת הנר מתיך ומאדה כמות קטנה של חומר דלק. לאחר ההתאדות, הדלק מגיב עם חמצן באטמוספירה ויוצר להבה. הלהבה מספקת חום אשר דואג לכך שהנר ימשיך לבעור, באמצעות תגובת שרשרת המקיימת את עצמה: חום הלהבה מתיך את הדלק שנמצא בראש הנר, הדלק הנוזלי זורם מעלה באמצעות כוח הנימיות ושם מתאדה ומשמר את להבת הנר.

בעירת הדלק מתרחשת במספר אזורים נפרדים (כפי שמעידים הצבעים השונים הנראים בלהבת הנר). באזורים שצבעם כחול, מימן מופרד מהדלק ונשרף תוך יצירת אדי מים. באזורים הבהירים שצבעם נוטה יותר לצהוב מתרחש חימצון של פחמן אשר יוצר פחמן דו-חמצני.

נוסחה כימית אפשרית עבור בעירת הנר, כאשר מדובר בנר שעווה, היא כאשר היא הנוסחה הכימית למולקולה נפוצה שנמצאת בנרות עשויים פרפין, הוא חמצן מהאוויר, הוא פחמן דו-חמצני ו- היא הנוסחה למים. הנוסחה המאוזנת היא .

כאשר מסת הדלק המוצק מומסת, הנר מתקצר באורכו. חלקי הפתיל אשר כבר אינם משחררים את הדלק הנוזלי נאכלים על ידי הלהבה. בעירת הפתיל מגבילה את אורכו החשוף של הפתיל, וכך שומרת על טמפרטורת הבעירה וקצב צריכת הדלק קבועים. פתילים מסוימים דורשים קיצוץ ידני באמצעות מספריים או מכשירים ייעודיים, בדרך כלל לאורך של כ-0.7 ס"מ, על מנת לשמור על בעירה איטית ויציבה ולמניעת פליטת עשן.

הנר ביהדות

אטימולוגיה

בשפת התנ"ך והמשנה נקרא הכלי למאור המכיל את חומר הבעירה בשם 'נר', ואילו הכלי מרובה הקנים שבקצוותם נרות נקרא 'מנורה'[1].

בהלכה

נרות שבת ויום טוב

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נרות שבת ויום טוב

במשנה במסכת שבת פרק במה מדליקין[2] מופיעה בהתייחסות למצוות הדלקת נר שבת, רשימה של חומרי בעירה שונים ומספר סוגי פתילות שמקורן במיני צמחים שונים. לפי ההלכה, הדלקת הנר צריכה להיות בשמן ופתילה באיכות ראויה, כדי להמנע ממצב של טיפול בנר בשבת, דבר הכרוך באיסור מבעיר[3]. בספרות הגאונים נידונה השאלה אודות נר שעווה מוצק. רב שרירא גאון פסל אותו לנר שבת, על פי המשנה המונה שעווה בין חומרי הבעירה האסורים[4]. לעומת זאת בארצות אשכנז וצרפת נהגו להדליק בנרות שעוה. חכמי צרפת הסבירו שהאיסור לא נאמר על נר מוצק, אלא על שעוה מותכת שאינה עולה יפה בפתילה[5].

על פי ההלכה היהודית, יש להדליק נר בערבי שבת ויום טוב. נוהגים להדליק בערב שבת שני נרות, לסמל את שני לשונות הציווי שנאמרו בהקשר לשבת: "זכור" ו"שמור"[6]. יש שנהגו להדליק שבעה נרות כמספר ימות השבוע, יש שנהגו להדליק עשרה נרות כמספר עשרת הדיברות שבלוחות הברית[7]. כיום נפוץ המנהג, להוסיף נר עבור כל ילד המצטרף למשפחה[8].

נר הבדלה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ברכת בורא מאורי האש

במוצאי שבת מברכים בורא מאורי האש על ראיית נר הבדלה, לזכר יצירת האש הראשונה במוצאי שבת על ידי אדם הראשון. במוצאי יום הכיפורים מברכים רק על ראיית "נר ששבת" כלומר נר שנשאר דולק מערב יום הכיפורים.

לגבי נר הבדלה נאמר בהלכה: "מצווה מן המובחר לברך על אבוקה", כלומר שלכתחילה רצוי שיהיה זה נר בעל שתי פתילות ויותר[9]. בימינו נמכרים בחנויות נרות קלועים ייעודיים הנקראים 'נרות הבדלה'.

נרות מנורת המקדש

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הדלקת הנרות במקדש

מצווה מן התורה להדליק בבית המקדש (וקודם לכן, באוהל מועד) את שבעת נרות המנורה מדי ערב, ולהטיב אותם מדי בוקר[10], כפי שמתואר בפסוקים: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי אדני תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי אדני תָּמִיד." (ויקרא, כ"ד, ב'-ד').

על פי המדרש, מטרת הדלקת הנרות לא הייתה תאורת המקום, אלא עדות לכך שהשכינה שורה בישראל.[11] טעם נוסף המוזכר בספר החינוך הוא לפאר ולכבד את בית המקדש.[12]

נרות חנוכה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הדלקת נרות חנוכה

בחג החנוכה ישנה מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן[13].

מעיקר הדין מוטלת על כל בית בישראל החובה להדליק נר אחד בכל יום מימי חנוכה[14], אך נהגו להדר במצווה, ולהדליק נרות בסדר עולה כפי מספר ימי החג[15]. את הנרות מדליקים בבית במקום הנראה כלפי חוץ (כמו פתח הבית או חלון הפונה אל הרחוב) או לפחות הנראה לבני הבית בשביל לפרסם את הנס[16]. מקובל להדליק את הנרות בחנוכייה.

נר נשמה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נר נשמה

נוהגים להדליק נר נשמה לציון זכרו של אדם שנפטר כסגולה לעילוי נשמתו ביום השנה ("יארצייט") לפטירתו בבית וליד הקבר, נהוג גם להדליק נר נשמה בבית האבל במהלך שבעת ימי האבלות, ויש שנוהגים להדליק בכל השנה הראשונה לפטירת הקרוב.

מועד נוסף בו מדליקים את נר הנשמה הוא יום כיפור. יש הנוהגים להדליק נר נשמה בכל תאריך בו נאמרת תפילת יזכור בבתי הכנסת (יום כיפור, שמיני עצרת, שביעי של פסח, שבועות).

שימושים נוספים בנרות

בלילה שלפני חג הפסח משתמשים בנר לצורך בדיקת חמץ, מפני שבאמצעותו ניתן לראות היטב 'בחורים ובסדקים'.[17] בנוסף דרשו חכמים מן הפסוקים שחיפוש טוב נעשה באמצעות נר, ככתוב: ”אחפש את ירושלים בנרות.” (ספר צפניה, פרק א', י"ב).

הנר במחשבה היהודית

בדברי חז"ל

נר מסמל את הארת המצוות כפי שנאמר בפסוק: "כי נר מצווה ותורה אור" (משלי, ו', כ"ג).

בתלמוד נאמר "הרגיל בנר הווין לו בנים תלמידי חכמים"[18], כלומר מי שרגיל בנר מצווה (חנוכה, שבת) זוכה מידה כנגד מידה שבניו יהיו תלמידי חכמים. הדבר נרמז בפסוק "כי נר מצוה ותורה אור" - על ידי נר מצוה בא אור התורה[19].

כמו כן מסמל הנר את נשמת האדם כפי שנאמר: "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי, כ', כ"ז).

משמעות הנר בחסידות

הוגים בחסידות מקבילים בין החלקים השונים של הנר לחלקים שונים של ההוויה, כשהכלי בו השמן נמצא מסמל את המציאות - המרחב בו הדברים מתרחשים, הפתילה שמקשרת בין האש והשמן מקבילה לנשמה שמקשרת בין העולמות, והשמן מסמל את המצווה שהיא החומר שעל ידי הפתילה הופך לאש המסמלת את הארת הגילוי האלוקי המאיר באדם ובמציאות. ייעודו של האדם הוא לקחת את הדברים הגשמיים בעולם ולעשות בהם מעשה שיאיר בעולם ובאדם - כמו השמן הנהפך לאש.[20]

הנרות בדתות השונות

קוואנזה

משתמשים בנרות גם בחגיגות הקוואנזה - חג האפרו-אמריקאים הנמשך מ-26 בדצמבר עד 1 בינואר.

מדידה

נר בעל סימונים למדידת זמן

ניתן להשתמש בנרות למדידת זמן, אם כי דיוק המדידה מוטל בספק, היות שגם עבור סט נרות כמעט זהה בממדיו, משך הבעירה תלוי מאוד באורך המדויק של הפתיל.

ישנם נוצרים הנוהגים להדליק נרות בימים שלפני חג המולד כדי למדוד כמה זמן נותר עד לחג.

כמות האור הנפלט מלהבת נר 'טיפוסי' שימשה בעבר להגדרת עוצמת אור (קנדלה).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו מהר"ל מפראג ספר נר מצווה חלק ב ד"ה אמר יהודה, ובשער הציון סימן תרע"ג ס"ק ד
  2. ^ שבת דף כ:
  3. ^ אורח חיים סימן רסד סעיפים א ג
  4. ^ שערי תשובה סימנים רלב, רלה. ספר העיתים סימן ט מובא בבית יוסף אורח חיים סימן רסד
  5. ^ רש"י, מסכת שבת, דף כ' עמוד ב', ד"ה שעוה ופסקי הרא"ש שם, ראו בית יוסף שם ובקרבן נתנאל אות כ
  6. ^ שולחן ערוך אורח חיים סימן רסג סעיף א
  7. ^ משנה ברורה סימן רסג ס"ק ו
  8. ^ לקוטי מהרי"ח חלק ב סדר התנהגות ערב דף יג עמוד ב, משנה ברורה הו' דרשו שם הערה 10
  9. ^ שולחן ערוך אורח חיים סימן רחצ סעי' ב
  10. ^ לדעת הרמב"ם (ספר עבודה, הלכות תמידים ומוספין, פרק ג', הלכות י'–י"ב) מצוות הדלקת המנורה כוללת גם הדלקה בבוקר מלבד ההדלקה בערב.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ו עמוד ב'
  12. ^ ספר החינוך, מצווה צ"ח
  13. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ג', הלכה א'
  14. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה א'
  15. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"א, סעיף ב'
  16. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה ז'
  17. ^ משנה מסכת פסחים א, א; תלמוד בבלי פסחים ח, א.
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג עמוד ב'
  19. ^ רש"י ד"ה בנים תלמידי חכמים
  20. ^ הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), "כי נר מצווה ותורה אור" - האדם והאור במחשבת החסידות.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0