קיריל שצ'ולקין
 |
קיריל שצ'ולקין (ברוסית: Кирилл Иванович Щёлкин; 17 במאי 1911 – 8 בנובמבר 1968) היה פיזיקאי סובייטי, מראשי המפתחים של הנשק הגרעיני בברית המועצות.
שנותיו הראשונות
קיריל שצ'ולקין נולד בטביליסי (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום בירת גאורגיה). כאשר קיריל היה בן שבע המשפחה עברה להתגורר למחוז סמולנסק. בשנות ה-20 של המאה ה-20 לאור מצבו הבריאותי של האב המשפחה עברה לחצי האי קרים. בשנת 1932 קיריל ש'צולקין סיים את לימודי פיזיקה באוניברסיטה בעיר סימפרופול. לאחר סיום לימודי האוניברסיטה קיריל ש'צולקין עבר לעבוד במכון למחקר פיזיקאלי בלנינגרד.
עם תחילת מלחמת העולם השנייה שצ'ולין גויס לצבא האדום והשתתף בקרבות. בשנת 1943, לפי הנחיית איגור קורצ'טוב, שצ'ולקין הוחזר לתחום מחקר מדעי והצטרף לצוות מפתחי נשק גרעיני.
פיתוח נשק גרעיני
כבר משלבי הראשונים של מאמץ סובייטי לבנות פצצה גרעינית קיריל שצ'ולקין השתתף בפרויקט. בשנת 1945 הוא סיים את עבודת הדוקטורט שלו ובשנת 1947 קיבל תואר פרופסור.
קיריל שצ'ולקין חתום על מסמך קבלת נפץ גרעיני ממפעל והשתתף בניסוי ראשון שהתרחש ב-29 באוגוסט 1949. ש'צולקין גם היה אבי הרעיון לשם הפצצה "RDS-1" (ברוסית זה ראשי תיבות של משפט "רוסיה עושה בעצמה"). בעקבות הניסוי המוצלח, שצ'ולין קיבל תואר גיבור העמל הסוציאליסטי.
בשנת 1951 ובשנת 1954 שצ'ולקין קיבל עוד 2 תוארי גיבור העמל הסוציאליסטי על המשך פיתוח נשק גרעיני וניסוי מוצלח של הפיתוחים. בשנת 1953 הוא התקבל החבר בהתכתבו באקדמיה למדעים של ברית המועצות
בסוף שנות ה-50 שצ'ולקין התמנה למנהל הראשון של מרכז לפיתוח נשק גרעיני בסביבת צ'ליאבינסק (צ'ליאבינסק-70). עד מהרה הוקמה עיר שלמה סביב המרכז. על הפיתוחי נשק גרעיני שבוצעו במכון זה ש'צולקין קיבל פרס לנין.
בשנת 1960 שצ'ולקין עבר להתגורר במוסקבה והתמנה לפרופסור וראש קתדרה למדעי השרפה במכון לפיזיקה טכנית. לא ברור מה היו הסיבות לכך שצ'ולקין הוצא מחוץ להמשך פיתוח נשק גרעיני בברית המועצות. באופן פורמלי הוא הוצא לגמלאות מסיבות בריאותיות. קיימת גרסה לפיה הוא התנגד להמשך פיתוח הנשק לאחר שהושג שוויון עם ארצות הברית. בכל מקרה, לאחר שהוא הוצא מחוץ למעגל מפתחי הנשק נאסר עליו להגיע למרכזים בהם עבר שנים רבות ועובדי המרכזים ניתקו איתו כל קשר פורמלי.
שצ'ולקין נפטר במוסקבה בשנת 1968 והוטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.
