קירנאיקה האיטלקית
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| עיר בירה | בנגאזי | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | המלחמה האיטלקית–עות'מאנית | ||
| תאריך | 1911 | ||
| פירוק | הקמת לוב האיטלקית | ||
| תאריך | 1934 | ||
| ישות קודמת |
 טריפוליטניה העות'מאנית | ||
| ישות יורשת |
 לוב האיטלקית | ||
_crowned.svg)
קירנאיקה האיטלקית הייתה מושבה איטלקית, הממוקמת במזרח לוב של ימינו, שהייתה קיימת בין השנים 1911–1934. זה היה חלק מהשטח שנכבש מהאימפריה העות'מאנית במהלך המלחמה האיטלקית–עות'מאנית בשנת 1911, לצד טריפוליטניה האיטלקית.
לעיתים כונה שטחן של שתי המושבות "לוב האיטלקית" או צפון אפריקה האיטלקית ( Africa Settentrionale Italiana, או ASI). שני השמות שימשו גם לאחר איחודם, כאשר לוב האיטלקית הפכה לשמה הרשמי של המושבה החדשה.
בשנת 1923 ארגנו מורדים ילידים הקשורים למסדר הסנוסי את תנועת ההתנגדות הלובית נגד ההתיישבות האיטלקית בלוב. המרד מוגר על ידי הכוחות האיטלקיים בשנת 1932, לאחר מה שמכונה "מסע הרגעה", שהביא למותם של רבע מאוכלוסיית קירנאיקה.[1]
בשנת 1934 היא הפכה לחלק מלוב האיטלקית.
היסטוריה
קירניאקה האחטלקית וטריפוליטניה האיטלקית הוקמו בשנת 1911, במהלך כיבוש טריפוליטניה העות'מאנית במהלך המלחמה האיטלקית–עות'מאנית.
בשנות העשרים של המאה העשרים הייתה קירנאיקה זירת הלחימה בין כוחות קולוניאליים איטלקים למורדים לובים שנלחמו למען עצמאות משלטון קולוניאלי. בשנת 1931 נלכד והוצא להורג מנהיג העצמאות של המורדים עומר אל-מוח'תאר.
איטליה הפשיסטית החזיקה כמה מחנות ריכוז במזרח לוב בשלב הראשון של כיבושה במדינה זו. הממשל הקולוניאלי החל בשנת 1929 בגירוש כמעט סיטונאי של תושבי ג'בל אחדר כדי למנוע מהמורדים את תמיכת האוכלוסייה המקומית.
ההגירה הכפויה של יותר מ-100,000 אנשים הסתיימה במחנות ריכוז Suluq, El Magrun, Abyar ו El Agheila שבו רבבות מתו בתנאים מחפירים, בעיקר בגלל מגיפות כמו שפעת ספרדית[דרוש מקור]. מחנות הריכוז פורקו לאחר שנת 1934 כאשר המשטר הפשיסטי השיג שליטה מלאה באזור והחל במדיניות התבוללות של הקהילה הערבית המקומית. מדיניות זו הייתה כה מוצלחת, עד שבשנת 1940 היו שתי דיוויזיות קולוניאליות של ערביי לוב.
בסוף שנות השלושים של המאה העשרים אוכלסה קירנאיקה בלמעלה מ-20,000 מתיישבים איטלקים, בעיקר סביב החוף. כתוצאה מכך, היה מאמץ פיתוח כלכלי גדול במחצית השנייה של שנות השלושים.
איטליה ביצעה השקעות מאסיביות בתשתית לוב (המטרה הייתה פיתוח הכלכלה לטובת איטליה הגדולה).[2] בבנגאזי נוצרו - לראשונה בהיסטוריה של קירניאקה - מתקני הייצור הראשונים: כמה תעשיות נוצרו ב"בנגאסי איטליאנה" בראשית שנות השלושים, שכללו עיבוד מלח, זיקוק נפט, עיבוד מזון, ייצור מלט, צליית, בישול ודייג טונה. נמל בנגאזי הורחב ובסמוך הוקם בית חולים מודרני. כמו כן נבנה שדה תעופה חדש.
בשנת 1934, קירנאיקה האיטלקית וטריפוליטניה האיטלקית הפכו לחלק מלוב האיטלקית.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Mann, Michael (2006). The dark side of democracy: explaining ethnic cleansing (2nd ed.). Cambridge, England: Cambridge University Press. p. 309.
- ^ General History of Africa, Albert Adu Boahen,Unesco. International Scientific Committee for the Drafting of a General History of Africa, page 196, 1990
