קל"ע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסלול קל"ע (ראשי תיבות של "קליטת עלייה") הוא מסלול שירות ביחידת המורות החיילות של צה"ל, שתכליתו לסייע בתהליך קליטת העולים לישראל.

מסלול קל"ע- קליטת עלייה

צה"ל שם לנגד עיניו את חינוך הדור הצעיר כערך לאומי, ורואה בזאת חלק מתפקידו כצבא העם. המורות החיילות במסלול קל"ע מסייעות בידי המורים בהוראת השפה העברית, עבודה עם עולים בכיתות האם או בכיתות אולפן, סיוע ביחידים וקבוצות, וכן השתתפות בלתי פורמלית המשלבת ותיקים ועולים במסגרות שפועלות ביישוב (מועדוני נוער, חוגי העשרה, משחקיות). צה"ל מייחס חשיבות רבה לחיילות העושות תפקיד הדרכה זה, המסייע בתהליך קליטת העולים והוא משקיע משאבים ומאמצים רבים על מנת לענות על דרישות האוכלוסייה.

יחידה היסטורית

יחידת מורות חיילות קל"ע החלה ראשיתה בשנת 1951, במסגרת חזונו של דוד בן-גוריון ל"ביעור הבערות". היו אלו שנותיה הראשונות של מדינת ישראל והמדינה התמודדה עם אתגרים גדולים ובינם קליטת עלייה מסיבית מאד מהארצות השונות. בליל של שפות ללא ידיעת השפה העברית וחוסר באמצעים וכוחות הוראה. על כן התגייס צה"ל לסייע למדינה הצעירה לבסס עצמה בתחום ההשכלה, השפה והקליטה החברתית. כך עלה רעיונו של דוד בן-גוריון לסייע למשפחות החיילים (ברובם עולים חדשים) להיקלט בארץ, ללמוד את השפה העברית ולהרחיב השכלתם, ולצורך כך הוקמה יחידת המורות. היחידה החלה עם הקמת יחידה קטנה בדרום הארץ ומנתה קומץ חיילות, כולן בוגרות סמינרים שהתגייסו במיוחד למשימה זו, ובעצם מסלול קליטת עלייה הוא ההיסטורי ביחידה כולה.

מתחילת הדרך להשתלבות בתפקיד

חיילות קל"ע מודרכות ומונחות מתחילת דרכן באופן רציף על ידי צוות הפיקוח וההכשרה של אגף קל"ע ומשרד החינוך. מועמדת לשירות זה עוברת איתור קדם-צבאי שכולל מיון ראשוני של שיחת פתיחה והיכרות, מבחנים שונים, הרצאות וריאיון אישי. המתגייסות לשירות עושות טירונות 001 בת שלושה שבועות ולאחר מכן נשלחות לקורס ביישוב בית מאיר, במתקן ההכשרה - רמות שפירא בן שישה שבועות. במסגרת הקורס מכשירים את החיילת לתפקיד ההדרכה וההוראה והבנות לומדות כיצד לעמוד בפני כיתה, איך בונים מערכי שיעור ויסודות מקצוע, בהתאם למסלול קליטת העלייה. מסלול מיוחד של קל"ע הוא מסלול קל"ע קיי החדש-יחסית. בנות המתקבלות לתפקיד מורות חיילות במסלול קל"ע עוברות מבחני מיון של המכללה להכשרת מורים והן נחשבות לסטודנטיות לכל דבר לאחר שהתקבלו.

למו"ח קל"ע צמודים אחראים מטעם הצבא, משרד החינוך ומטעם המכללה ויש להן יתרון על פני מורות חיילות אחרות משום שהן מקבלות ליווי והדרכה של המכללה לאורך כל שירותם. בסוף השירות הלימודים במכללה נחשבים כשנה א' של הוראה. חיילות אלו זוכות לניסיון נוסף בהוראה, בהדרכה ובעבודה תובענית לאוכלוסייה מתקשה.

מורה חיילת במסלול קל"ע משתלבת בשעות הבוקר בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ובתיכונים, עיקר פעילותן במתן תמיכה לימודית-חברתית לתלמידים העולים הזקוקים לה. כמו כן, בשעות אחר-הצהריים בשירות לקהילה ביישוב בו היא מתגוררת. המורה משתלבת אחר-הצהריים במסגרת פעילות בלתי פורמלית המשלבת ותיקים עולים במסגרות הפעילות ביישוב.

קולטים עלייה

מורות קל"ע מוצבות בבתי הספר שקלטו עולים בשנת שהותם הראשונה והשנייה בארץ, או בית ספר שמקיים במסגרתו כיתת אולפן וקלט, או בית ספר שקלט מעל 20% עולים שבין שנתיים לשבע שנים מאז עלייתם ארצה. ניתנת העדפה ליישובים חלשים בהם קיים ריכוז גבוה של אוכלוסיית מצוקה בדגש על פריפריה.

חיילות קל"ע עושות שירות ייחודי ואינן עובדות מול הקהילה האזרחית הרגילה, אלא מול אוכלוסייה שאינה שולטת בשפה העברית ויש לה בעיות בהסתגלות לארץ החדשה, למנהגים החדשים ולתרבות החדשה. הן תורמות למאמץ הלאומי לקליטת העולים מאירופה המזרחית, אפריקה ודרום אמריקה. במערכת החינוכית כיום ישנם כמאה אלף עולים ובנוסף כששת אלפים תלמידים בני העדה האתיופית, ילידי הארץ הלומדים בחינוך ממלכתי וזקוקים לסיוע על אף שאינם זכאים פורמלית לסיוע משרד החינוך.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0