קלדרת רבאול
 | |
| התפרצות טבורבור בשוליים המזרחיים של הקלדרה ב-2008 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | חרוט מגן פירוקלסטי |
| גובה | 688 מטרים |
| מיקום | מזרח בריטניה החדשה, פפואה גינאה החדשה |
| מספר הר געש | =0502-14[1] |
| התפרצות אחרונה | 2010 |
| קואורדינטות | 4°16′16″S 152°12′11″E / 4.271°S 152.203°E |
קלדרת רבאול (Rabaul) הוא מתחם קלדרה גדול ופעיל[2] במזרח האי בריטניה החדשה, השייך לפפואה גינאה החדשה. הקלדרה קרויה על שם העיירה רבאול השוכנת בצידו הצפון-מזרחי. בשוליה נוצרו כמה לועות געשיים שכולם רדומים כיום, למעט הר הגעש טבורבור המתפרץ לעיתים תכופות. שתי התפרצויות געשיות שאירעו במהלך המאה ה-20 בלועות אלה גרמו למאות הרוגים ולהרס ניכר לעיירה רבאול הסמוכה.
גאוגרפיה
קלדרת רבאול מהווה את הקצה הדרומי של חצי האי גזל (Gazelle) בצדו הצפון-מזרחי של האי בריטניה החדשה. גודלה 8 על 14 קילומטרים, כאשר ממזרח חדר הים לתוך הקלדרה ונוצר מפרץ בלנש (Blanche), נמל טבעי מוגן רחב. בתוך המפרץ נוצר האי מאטופיט (Matupit) מהתרוממות של קרקעית הקלדרה. בשוליה של הקלדרה יצרו משקעים מזרמים פירוקלסטיים הרים שגובהו של הגבוה בהם, הר קומביו (Kombiu), הוא 688 מטרים. הר קומביו מכונה "האם", ודרומית-מזרחית לו שוכן הר טורנגונן (Turangunan) המכונה "הבת הדרומית" – שניהם הרי געש שכבתיים שקדמו ליצירת הקלדרה.[3] מערבית לטורנגונן שוכן הר הגעש הפעיל טבורבור, הר געש שכבתי נמוך יחסית (233 מטרים). מצדה השני של הקלדרה מצוי הר הגעש וולקן, חרוט פומיס בגובה 243 מטרים.
היווצרות
החוקרים סבורים כי במהלך ההולוקן התרחשו בחצי האי שתי התפרצויות שיצרו קלדרות: אירוע ראשון התרחש לדבריהם לפני אלפי שנים ויצר את קלדרת טבוי (Tavui) שמרכזה בצפון חצי האי; אירוע שני – שיצר את קלדרת רבאול – התרחש לפני 1,400 שנים בדרומו. מקור ההתפרצות מצוי במרכז המפרץ כיום, סמוך לאי הקטן התלול המכונה "סלעי דוואפיה" (Davapia) המכונה גם "הכוורת". לאחר שנפלטו בהתפרצות כמויות גדולות של טפרה חלה התמוטטות של תקרת תא המאגמה ונוצרה הקלדרה.[4] בהתפרצויות שהתחוללו לאחר היווצרות הקלדרה נוצרו חרוטים געשיים בזלתיים עד דקיטיים על קרקעית הקלדרה, בסמוך לשוליים הצפון-מזרחיים והמערביים שלה.
היסטוריה געשית
התפרצות גדולה החלה ב-29 במאי 1937, כאשר באותו יום התפרצו הרי הגעש וולקן וטבורבור. טבורבור התפרץ במשך יום אחד, בעוד שוולקן התפרץ במשך ארבעה ימים, עד 2 ביוני. במהלך אותם 4 ימים נבנה ההר וולקן מפומיס שהושלך מהלוע, שהיה בתחילה בגובה פני הים והגיע לגובה של 243 מטרים. העיירה רבאול כוסתה באפר אנדזיטי ובפומיס, והצונמי שבא בעקבות ההתפרצות השליך אוניות על החוף.[5] בהתפרצות נהרגו 507 אנשים ונגרם נזק רב. בעקבות זאת החליט השלטון האוסטרלי המקומי להעביר את הבירה ללָאֶה (Lae) המרוחקת והבטוחה יותר.
בשנים 1982 ו-1984 התרחשו רעידת אדמה במגניטודה 5.1, שבישרו על התחדשות הגעשיות.[6] ב-19 בספטמבר 1994 שוב התפרצו הרי הגעש וולקן וטבורבור, בהפרש של שעה האחד מהשני, וכיסו את שדה התעופה המקומי ואת העיירה כולה באפר געשי. עמוד האפר מוולקן הגיע לגובה של 30-21 ק"מ, זרם פירוקלסטי מהר וולקן הגיע למרחק של שלושה קילומטרים,[7] והמפרץ כוסה במרבד של פומיס שנפלט מההר.[8] עמוד האפר מטבורבור הגיע בשיא ההתפרצות לגובה של 6 ק"מ, אם כי גובהו הממוצע היה 2-1 ק"מ.[9]
הר הגעש וולקן נותר רדום לאחר ההתפרצות, אבל טבורבור המשיך להיות פעיל עד 1995.[10] בקצה הצפוני של רבאול הוקמה תצפית הרי געש ממשלתית, שתפקידה העיקרי לנטר את הרי הגעש הסמוכים לעיירה, אך גם את הרי הגעש הנוספים בבריטניה החדשה ובאיים הסמוכים.
שדה התעופה של רבאול נחרב בהתפרצות של שנת 1994. השדה – שהיה במסלולו הישיר של האפר הגעשי – נבנה מחדש בעיירה טוקואה (Tokua), דרומית-מזרחית לרבאול, מחוץ לטווח הרי הגעש. עם זאת, הוא נסגר מדי פעם בשל פעילות געשית.
ב-25 בינואר 2005 התפרץ טבורבור שוב, והתפרצותו נמשכה עד נובמבר של אותה שנה.[11] בהתפרצות זו פעלו שני לועות משנה, שכל אחד מהם פלט טפרה בגוון שונה.[12]
ב-7 באוקטובר 2006 שוב התפרץ טבורבור, והתפוצצותו הראשונית גרמה לניפוץ זגוגיות במרחק 12 קילומטרים משם. בהתפרצות זו התרומם עמוד אפר לגובה של 18 קילומטרים,[13] אם כי – למזלם של התושבים – הרוח הרחיקה את האפר מרבאול.
קישורים חיצוניים
- Rabaul הדף על קלדרת רבאול באתר Global Volcanism Program
- Rabaul תמונות והסברים על קלדרת רבאול באתר Global Volcanism Program
הערות שוליים
- ^ Rabaul
- ^ היסטוריה של התפרצויות
- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ Encyclopedia of Volcanoes, מסת"ב 0-12-643140-X, Academic Press ,עמ' 1024, 1171, 1226
- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ Winds soften erupting volcano's impact
