קליטומאכוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פילוסוף ריקה. קליטומאכוס (בערך 187 - 110 לפנה"ס) היה פילוסוף פיניקי שעמד בראש האקדמיה האפלטונית באתונה.
ביוגרפיה
קליטומאכוס, ששמו המקורי היה עזרובעל, נולד בעיר קרתגו שבצפון אפריקה. הוא הגיע לאתונה בערך ב-163 כאשר היה בן עשרים וארבע שנה. שם הכיר את הפילוסוף קרנאדס שנמנה עם זרם הספקנות בפילוסופיה היוונית, ושעמד בראש האקדמיה האפלטונית החל מ-155. הוא הפך לאחד מבחירי תלמידיו ולמד גם את תורות האסכולה הסטואית והאסכולה הפריפטטית.
כאשר הרומאים החריבו את קרתגו עד היסוד בסופה של המלחמה הפונית השלישית (149 - 146), עזרובעל כתב יצירת תנחומים שהוקדשה לבני מולדתו האומללים. ב-127, שנתיים אחרי מותו של קרנאדס, עזרובעל ששינה את שמו לקליטומאכוס, הפך לראש האקדמיה האפלטונית באתונה והמשיך לשמש בתפקיד זה עד מותו. אחד מתלמידיו היה פילון מלאריסה.
יצירתו
קליטומאכוס כתב כארבעים ספרים שמהם שרדו אחדים בלבד. מטרתם העיקרית של ספרים אלה הייתה להפיץ בציבור את רעיונותיו הפילוסופיים של מורהו קרנאדס, שבהם החזיק ושמהם לא סטה מעולם. גם יצירת התנחומים של קליטומאכוס לבני מולדתו הייתה מבוססת על דבריו של קרנאדס, ונועדה להציג את כוחה של הפילוסופיה לשמש כנחמה על צרות החיים.
ספריו של קליטומאכוס זכו בהערצתו של קיקרו שעשה בהם שימוש ביצירותיו ובהן "על הנבואה" ו "על טבע האלים". שניים מספריו של קליטומאכוס הוקדשו למשורר הרומאי גאיוס לוקיליוס ולקונסול לוקיוס מרקיוס קנסורינוס - מה שמצביע על כך שיצירותיו זכו להערצה ברומא.
