קלציטונין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קלציטונין הוא הורמון הקשור במשק הסידן. הקלציטונין הוא פפטיד המורכב מ-32 חומצות אמינו, בעלות קצה (שייר) דו-זרחני. הוא מופרש מתאים ספציפיים הנקראים "c-cells" ונמצאים בבלוטת התריס. הוא מופרש בתגובה לעליית רמת הסידן בדם (בתיווך הקולטן לסידן).

תפקידיו הם:

  • הורדת שחרור סידן מהעצמות על ידי ספיגה מחדש של העצם (נעשה על ידי ה-osteoclasts, תאים המפרקים רקמת עצם).
  • הורדת ריכוז הסידן וזרחן בדם.
  • גורם לשחרור ופינוי הסידן, הזרחן והמגנזיום אל שתן, כמו כן גורם לפינוי של מלחים.
  • גורם לספיגה של סידן במערכת העיכול (על מנת להתגבר על הסידן ה"ישן" שיצא).
  • מחקרים חדשים הוכיחו שהוא משמש גם כמוליך עצבי של מערכת העצבים (אך עדיף לחכות ולראות כמה אמינים מחקרים אלו).
  • פירוק זרחן במים בתאי עצבים.
  • שחרור של סידן משומש אל האזור החוץ תאי ומניעת סידן חזרה אל התאים.
  • הורדה של הורמון ה-PTH.

באופן כללי, מטרתו העליונה היא להגן על עצמות הגוף, בעיקר אצל נשים. ריכוזו בגוף גדל בזמן הריון, הנקה וגדילה. עם הגיל ריכוזו יורד, במיוחד אצל נשים לאחר סיום המחזור החודשי (בסביבות גיל 50) ויכול לגרום לosteoporosis - דילול עצם כתוצאה מבריחת סידן, ממנה סובלת בממוצע כל אישה 7 מעל גיל 50.

רמתו בבני אדם נמוכה יחסית לעומת מינים אחרים. בעבר השתמשו בו באופן פרמקולוגי לצורך האטת שיחלוף העצם (מחלת פאג'ט של העצם, אוסטאופורוזיס).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלציטונין בוויקישיתוף

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.