קסטור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‏קסטור
Gemini constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומה של המערכת בקבוצת תאומים
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים תאומים
שמות נוספים α בתאומים, גליזה 278
בהירות 1.58
עלייה ישרה 07ʰ 34ᵐ 36ˢ
נטייה ‏18″ ‏53′ ‏31°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.56
מרחק 0.8 ± 49.8 שנות אור
0.25±15.27 פארסק
עוצמת הארה פי 48 מהשמש
מערכת
כוכבים נלווים קסטור Bb / Ba / Ab / Aa
Cb / Ca
‏קסטור Ab / Aa
נתוני תצפית
סוג כוכב הסדרה הראשית - לבן / לא ידוע, אולי ננס אדום
בהירות 1.96 (משותפת)
סיווג ספקטרלי A1 V / לא ידוע, אולי M5 V
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 1.0 (משותפת)
רדיוס 2.3 / ? רדיוסי שמש
מסה 2.15 / 0.4-0.6 מסות שמש
עוצמת הארה פי 34 (משותפת) מהשמש
טמפרטורה 9,500 / ? K
‏קסטור Bb / Ba
נתוני תצפית
סוג כוכב הסדרה הראשית - לבן / לא ידוע, אולי ננס אדום
בהירות 2.97 (משותפת)
סיווג ספקטרלי A5 V / לא ידוע, אולי M2 V
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.0 (משותפת)
רדיוס 1.6 / ? רדיוסי שמש
מסה 1.7 / 0.4-0.6 מסות שמש
עוצמת הארה פי 14 (משותפת) מהשמש
טמפרטורה 8,300 / ? K
‏קסטור Cb / Ca
נתוני תצפית
סוג ננס אדום
בהירות 9 (משותפת)
סיווג ספקטרלי M0.5 Ve
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 8 (משותפת)
רדיוס 0.70 רדיוסי שמש
מסה 0.60 מסות שמש
עוצמת הארה פי 0.05 (משותפת) מהשמש
טמפרטורה 3,800 K

קסטור (בכתיב לועזי: Castor) או α בתאומים הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים תאומים ואחד מהכוכבים הבהירים בשמים. יחד עם פולוקס הוא מהווה את זוג התאומים הדיוסקורים המיוצגים בקבוצת תאומים. שני ה"תאומים" שונים מאד זה מזה, שכן בעוד פולוקס הוא כוכב יחיד מסוג ענק כתום, קסטור הוא למעשה מערכת המכילה שישה כוכבים. אף על פי שבהירותו של פולוקס גדולה מהבהירות הכוללת של כוכבי קסטור, קיבל קסטור את ציון באייר α בתאומים ופולוקס את β בתאומים.

תכונות

קסטור הוא למעשה מערכת של שלושה כוכבים זוגיים במרחק של כ-49 שנות אור, המורכבת משני כוכבי הסדרה הראשית לבנים שלכל אחד מהם בן זוג קרוב ועמום יותר וזוג ננסים אדומים נוסף.

תכונות קסטור Aa וקסטור Ab

קסטור Aa הוא כוכב הסדרה הראשית לבן, הדומה לסיריוס. מסתו כ-2.15 מסות שמש ורדיוסו כ-2.3 רדיוסי שמש והוא הכוכב המסיבי ביותר והקורן ביותר מבין ששת כוכבי המערכת. במרחק של כ-0.12 יחידות אסטרונומיות מקיף את קסטור Aa קסטור Ab בזמן מחזור של כ-9.2 ימים. זהו כוכב מסוג לא ידוע, אך נראה שמסתו היא רק כרבע ממסתו של קסטור Aa ולכן סביר שמדובר בננס אדום. מסלול ההקפה הוא מאד אליפטי כך שהמרחק בין בני הזוג משתנה מ-0.06 ועד 0.18 יחידות אסטרונומיות. בשל המרחק הקטן, לא ניתן להפריד ביניהם באמצעות טלסקופ וקיומו של קסטור Ab, כמו גם מסתו וזמן ההקפה שלו, מוסקים ממדידות ספקטרוסקופיות. תצפיות בקרינת X הראו שקסטור Ab הוא כוכב הבזק שעובר התפרצויות שנמשכות כחצי שעה.[1] עוצמת ההארה המשותפת להם היא פי 34 משל השמש.

תכונות קסטור Ba וקסטור Bb

קסטור Ba הוא כוכב הסדרה הראשית לבן, הדומה לפומלהוט. מסתו כ-1.7 מסות שמש ורדיוסו כ-1.6 רדיוסי שמש. במרחק של כ-0.03 יחידות אסטרונומיות מקיף את קסטור Ba קסטור Bb בזמן מחזור של כ-2.9 ימים. זהו כוכב מסוג לא ידוע, אך נראה שמסתו היא רק כשליש ממסתו של קסטור Ba ולכן סביר שמדובר בננס אדום. בשל המרחק הקטן, לא ניתן להפריד ביניהם באמצעות טלסקופ וקיומו של קסטור Bb, וכן מסתו וזמן ההקפה שלו, עולים ממדידות ספקטרוסקופיות. תצפיות בקרינת X הראו שקסטור Bb הוא גם כוכב הבזק דומה לקסטור Ab.[1] עוצמת ההארה המשותפת להם היא פי 14 משל השמש.

שני הזוגות מקיפים את זה את זה בזמן מחזור של כ-467 שנים ובמרחק ממוצע של 107 יחידות אסטרונומיות. המסלול הוא אליפטי למדי, כך שהמרחק ביניהם משתנה מ-70 ועד ל-143 יחידות אסטרונומיות.

תכונות קסטור Ca וקסטור Cb

קסטור Ca וקסטור Cb הם זוג ננסים אדומים בעלי מסות סביב 0.6 מסות שמש ורדיוסים סביב 0.7 מסות שמש. עוצמת ההארה של כל אחד מהם היא כ-2.5% משל השמש. השניים מקיפים זה את זה במרחק של 0.018 יחידות אסטרונומיות (כ-3.9 רדיוסי שמש בלבד) ובזמן מחזור של 19.5 שעות. בני הזוג מהווים משתנה לוקה שכן מישור ההקפה של הזוג מתלכד עם קו הראייה מכדור הארץ כך שבני הזוג מסתירים זה את זה כל 9.25 שעות ועוצמת ההארה המשותפת שלהם יורדת. כמו כן שניהם כוכבי הבזק.[2]

זוג הננסים מקיף את ארבעת הכוכבים האחרים במרחק של כ-1000 יחידות אסטרונומיות ובזמן מחזור של לפחות 14,000 שנים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קסטור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 B. Stelzer & V. Burwitz: Castor A and Castor B resolved in a simultaneous Chandra and XMM-Newton observation, Astronomy and Astrophysics, Vol. 402, p.719 (2003)
  2. ^ B. Stelzer, V. Burwitz, M. Audard, M. Güdel, J. U. Ness, N. Grosso, R. Neuhäuser, J. H. M. M. Schmitt, P. Predehl & B. Aschenbach: Simultaneous X-ray spectroscopy of YY Gem with Chandra and XMM-Newton, Astronomy & Astrophysics, Vol. 392, No. 2, p. 585 (2002)