קסניה בוגוסלבסקיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. קסניה בוגוסלבסקיהרוסית: Ксения Богуславская, באנגלית: Kseniya Boguslavskaya; ‏24 בינואר 1892 - 3 במאי 1972) הייתה אמנית אוונגרד רוסית, משוררת ומעצבת פנים. בעלה ז׳אן פוני היה גם צייר.

קריירה

נולדה בסנט פטרסבורג, למדה אמנות בפריז בשנים 1911 עד 1913. היא חזרה לסנט פטרסבורג ב-1913 ונישאה לז׳אן פוני. דירתם בסנט פטרסבורג הפכה למקום מפגש לאמנים ומשוררים אוונגרדיים. עם פוני היא פרסמה את החוברת הקובו-פוטוריסטית "Рыкающий Парнас" ב-1914.

במהלך שנת 1915 הצטרפה בוגוסלבסקיה ל״סופרמוס״ («Супремус»), קבוצת אמנים אוונגרדיים. חלק מחברי הקבוצה כללו (ליובוב פופובה, נאדז'דה אודלטסובה, ורווארה סטפנובה, אלכסנדרה אקסטר, איבן קליון, נינה גנקה-מלר, ז׳אן פוני ואחרים. את הקבוצה הוביל מייסד הסופרמטיזם, קזימיר מלביץ'. [1]

בשנים 1915–1916 עם אמנים סופרמטיסטים אחרים, היא עבדה במרכז העממי של כפר ורבובקה במחוז האוקראיני ליד קייב. היא הציגה בתערוכה הפוטוריסטית הראשונה ב-1915, ועזרה בארגון תערוכת הסופרמטיסט בסוף 1915. היא גם הייתה חברה בקבוצות אמנים רוסיים נוספות.

תקופת ברלין

ב-1919 היא ופוני ברחו מברית המועצות אל פינלנד. היא התגוררה בברלין בין השנים 1919 ל-1923, עבדה כמעצבת תפאורות עבור הקברט הרוסי-גרמני בשם Der Blaue Vogel ועבור התיאטרון הרומנטי הרוסי. בברלין, היא יצרה קשרים עם הפוטוריסטים הבינלאומיים. [2]

תקופת פריז

לאחר 1923 היא גרה עם בעלה בפריז. בעלה נפטר בפריז ב-1956; היא תרמה 12 ציורים של בעלה למוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית בפריז ב-1959 ותרמה כמה מתחריטיו וניירות אחרים לספרייה הלאומית של צרפת ב-1966. היא הציגה ב-Salon des Indépendants ב-1966 ועזרה בארגון תערוכה מעבודותיו של פוני במוזיאון דה ל'אורנג'רי באותן שנים.

היא מתה במונפרנאס, פריז ב-1972.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קסניה בוגוסלבסקיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Boersma, Linda (1994). "0,10: The Last Futurist Exhibition of Painting". 0,10 publishers, Rotterdam.
  2. ^ International Yearbook of Futurism Studies. edited by Günter Berghaus. 2011, Volume 1; Volume 2011
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0