קפיטול מדינת אילינוי

קפיטול מדינת אילינוי
Illinois State Capitol
מידע כללי
סוג	קפיטול
מיקום	ספרינגפילד, אילינוי
מדינה	ארצות הברית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1868–1880 (כ־12 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	1868
אדריכל	John C. Cochrane Alfred H. Piquenard W.W. Boyington
סגנון אדריכלי	נאו-רנסאנס
קואורדינטות	39°47′54″N 89°39′17″W / 39.7983°N 89.6547°W
	http://oac.ilga.gov/

הקפיטול של אילינוי (באנגלית: Illinois State Capitol) שוכן בעיר ספרינגפילד, בירת מדינת אילינוי שבארצות הברית, משמש כמקום מושבה של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת של מדינת אילינוי שבארצות הברית. מאז שנת 1876 הוא משמש כמשכן המחוקקים, והמבנה הנוכחי הוא השישי במספר ששימש כבניין הקפיטול מאז הצטרפותה של אילינוי לארצות הברית בשנת 1818. המבנה נבנה בסגנונות האדריכלות של הרנסאנס הצרפתי והאיטלקי, ותוכנן על ידי משרד האדריכלים Cochrane and Garnsey משיקגו. העבודות להקמת המבנה החלו ב־11 במרץ 1868, והוא הושלם עשרים שנה לאחר מכן, בעלות כוללת של 4.5 מיליון דולר.

הבניין כולל את שני בתי המחוקקים של האספה הכללית הדו-ביתית של אילינוי – בית הנבחרים של אילינוי (הבית התחתון) והסנאט של אילינוי (הבית העליון). בנוסף שוכן בו משרד טקסי למושל אילינוי, משרדים נוספים של הרשות המבצעת, משרדים לחברי מחוקקים ולעוזריהם, וכן חדרי ועדות וישיבות. לתוכנית הבניין צורת צלב, עם ארבע כנפיים שוות. הרוטונדה המרכזית הגבוהה, גג הכיפה, ומגדלי הפינות מצופים בסגסוגת מתכתית על בסיס אבץ, שמעניקה לחזית מראה כסוף שאינו מחליד או מתבלה – בהתאם למסורת כרייה ענפה של אבץ באילינוי במאות ה־18 וה־19.

היסטוריה

הקמתו של הקפיטול של אילינוי אושרה על ידי האספה הכללית של אילינוי בשנת 1867, והמבנה הושלם לאחר תהליך בנייה שנמשך עשרים שנה, בשנת 1888. את תכנונו ביצעו האדריכלים ג'ון סי. קוקריין (John C. Cochrane), אלפרד ה. פיקנרד (Alfred H. Piquenard) וו. וו. בויאינגטון (W.W. Boyington), בעלות כוללת של 4.5 מיליון דולר.^[1]

עם הקמתו, שימש הבניין לא רק כמשכן למושל ולחברי הרשות המחוקקת, אלא גם כאכסניה לבית המשפט העליון של אילינוי, לסוכנויות ממשלתיות, מועצות רגולטוריות וקציני צבא בכירים. בנוסף, פעלו בו שלושה מוזיאונים, מספר ספריות וארכיון המדינה. מוסדות אלו הועברו ברבות השנים למבנים נפרדים ברחבי מתחם הקפיטול.^[1]

המבנה תוכנן בצורת צלב, שבו ארבע כנפיים שוות – צפונית, דרומית, מזרחית ומערבית – המתכנסות ברוטונדה מרכזית תחת כיפה גבוהה. קצות הכנפיים הצפונית והדרומית מעוטרים בגגות מנסרדיים. הכיפה, מגדלי הפינות וגגות הבניין מצופים בסגסוגת אבץ המעניקה למבנה חזות כסופה ועמידות גבוהה בפני בליה, בהתאם למסורת כריית האבץ הענפה במדינה במאות ה־18 וה־19.

הסגנון האדריכלי של המבנה משלב בין הבארוק האירופי של המאה ה־18 לבין הקלאסיציזם האמריקני של המאה ה־19 – שילוב שהיה נפוץ בבנייני ציבור שנבנו בארצות הברית בתקופה שלאחר מלחמת האזרחים. על אף שיפוצים ותוספות שבוצעו במהלך השנים, הבניין שומר ברובו על מראהו המקורי, הן מבחינה חיצונית והן בעיצוב הפנים. פנים הבניין כולל ציורי קיר, פסלים ויצירות אמנות המתארים את תולדות מדינת אילינוי ואת מוסדות שלטונה.^[2]

הקומה הראשונה מאכלסת משרדים וחדרי הוועדות של האספה הכללית של אילינוי. הקומה השנייה כוללת את לשכות המושל, סגן המושל, מזכיר המדינה, הגזבר והמפקח על החשבונות. אולם בית המשפט העליון של אילינוי, אשר שכן בעבר בקומה זו, משמש כיום לדיונים פרלמנטריים. הקומה השלישית מוקדשת כולה לעבודת המחוקקים, ובה שוכנים אולמות המליאה של בית הנבחרים ושל הסנאט, הידועים בעיצובם המפואר והמהודר.