קריסטי אנסת'
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
קריסטי ס. אנסת' (באנגלית: Kristi S. Anseth; ) היא חוקרת אמריקאית המתמחה בתחום של הנדסה כימית וביולוגית. תחומי מחקרה כוללים רפואה רגנרטיבית, הנדסת רקמות ופיתוח של ביומטריאלים, במטרה לייצר שיטות חדשניות בריפוי רקמות וביצירת מודלים של מחלות ומודלים פיזיולוגיים למציאת תרופות[1][2]. בזכות מחקרה פורץ הדרך נבחרה פרופ' אנסת' כחברה בשלוש האקדמיות הלאומיות בארצות הברית ל (האקדמיה הלאומית להנדסה ב־2009, האקדמיה הלאומית למדע ב-2013 והמכון הלאומי לרפואה ב-2009), והיא נמצאת בקבוצה מצומצמת של חוקרות וחוקרים שנבחרו לכל השלוש.[1]
ביוגרפיה
ילדות
קריסטי אנסת' נולדה במינסוטה וגדלה בוויליסטון שבדקוטה הצפונית. בנוסף להיותה תלמידה יוצאת דופן הייתה אנסת' ספורטאית מצטיינת. היא הייתה בנבחרת הכדורעף והכדורסל באוניברסיטת וויליסטון-דקוטה הצפונית. בקריירת הכדורסל שלה זכתה במספר תארים ביניהם "All American", תואר הניתן לאתלטים יוצא דופן בספורט מסוים בשנתה הראשונה בקולג'.[3]
קריירה מחקרית
אנסת' עברה לאוניברסיטת פרדו שבאינדיאנה שם עשתה תואר ראשון במעבדתו של ניקולאס פפאס (באנגלית: Nicholas Peppas). כחלק מהתואר התחילה אנסת' בחקר ופיתוח פולימרים, נושא שליווה אותה לאורך חלק גדול מהקריירה שלה . את התואר הראשון סיימה ב-1992 בתחום של הנדסה כימית[3].לאחר מכן עברה אנסת' לבולדר, קולורדו להמשיך במחקרה באוניברסיטת קולורדו, בקבוצת המחקר של כריסטופר באומן (באנגלית: Christopher Bowman) (שבהמשך נישאה לו). במעבדה זו סיימה אנסת' דוקטורט בהצטיינות יתרה בתחום הנדסה כימית בכ-28 חודשים (כמחצית מהזמן המצופה). לאחר הדוקטורט עברה למכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT), למחקר פוסט-דוקטורט במעבדה ביחד עם רוברט לנגר (באנגלית: Robert Langer). רוברט הציג בפניה את תחום הנדסת הרקמות שליווה אותה במחקרים רבים. לאחר מכן חזרה אנסת' להמשיך במחקרה באוניברסיטת קולורדו.[3] תפקידיה של אנסת' באוניברסיטת קולורדו מתחלקים לשני תחומים: מחקר כימי ביולוגי ומחקר רפואי. אנסת' עבדה בין השנים 1996-2002 כעוזרת מחקר במעבדה החוקרת הנדסה כימית. ב-2003–2008 קודמה למשרת פרופסור של הנדסה כימית וביולוגית,וב-2008 קודמה למשרת פרופסור של כבוד להנדסה כימית וביולוגית. בנוסף למחקרה בתחומי הנדסה כימית וביולוגית שירתה אנסת' במגוון תפקידים במכון הרפואי. היא עבדה כעוזרת מחקר ב-2000 -2005, ב-2005 הפכה לחוקרת רפואית במכון הרפואי,[4]
משפחה
אנסת' נשואה לכריסטופר באומן, בעצמו פרופסור נחשב באוניברסיטת קולורדו שליווה אותה במחקרה ומתמחה בהנדסה ומדע הפולימרים ונולדה לשניים ב-2007 בתם ריליי.[3]
מחקרה
פרופסור אנסת' וקבוצת המחקר שלה באוניברסיטת קולורדו בולדר יוצרים ביומטריאלים, שהם חומרים סינתטיים שפותחו כדי לענות על מגוון צרכים רפואיים וביולוגים בגוף האדם. את הביומטריאלים יוצרים מהידרוג'לים במטרה לחקות את הסביבה החיצונית של התא: המטריצה התאית חיצונית (מטריצת extracellular matrix :ECM) שמורכבת מסוגים שונים של חומרים (כמו קולגן, אנזימים וגליקופרוטאינים). יצירת מודל של המטריצה התאית חיצונית עוזרת בהבנת המאפיינים הביו-פיזיקליים והביו-כימים של נישה של תא, סביבה שבנוסף על היותה שונה לכל סוג רקמה, גם מורכבת ממגוון של אלמנטים שונים וכן דינמית (משתנה בקביעות). פרופ' אנסת' וקבוצתה מנסים לגלות כיצד התאים מאחסנים, חשים ומתקשרים עם המטריצה התאית חיצונית במטרה לפתח שיטות חדשניות פורצות דרך בתחומים שונים:
- ריפוי רקמות-מספקים מסגרת לגידול רקמות חדש שיעזרו לטפל בפציעות ובמחלות שונות, בעיקר מחלות דגנרטיביות.
- בדיקת תרופות ומודלים של מחלות- הביומטריאלים יכולים ליצור מודלים מדויקים יותר של מחלות ותרופות וכך לבדוק האם תרופות פועלות וכן להבין את המנגנונים העומדים מאחורי המחלות. אלו שני תחומים חשובים מאוד שמדענים רבים מנסים למצוא שיטה יעילה להתמודדות איתם תוך תקווה שהביומטריאלים יספקו זאת.
- רפואה אישית ומותאמת- מחקרה תורם למחקר אישי מכיוון שהביומטריאלים ניתנים להתאמה לפי צורכי החולה. נושא חשוב מכיוון שכל חולה מגיב שונה לתרופות ומציאת תרופות ספציפיות תפתור בעיה זאת .
- .מציאת טיפולים חדשניים בעיקר בתחומים בהם הפתרונות הנפוצים והמקובלים מוגבלים.[5][1][2]
פרסים ותארים
- פרס המייסדים במכון האמריקאי למהנדסים כימים (2021).
- זכתה בפרס לורל אונסקו (L'Oreal UNESCO) למדעניות פורצות דרך בצפון אמריקה (2020).
- נבחרה לאקדמיה הלאומית ליזמים בארצות הברית (2016).
- פרס מוסד בונפילס סטנטון (Bonfils stanton) למדע ורפואה (2015).
- נבחרה לאקדמיה הלאומית למדע בארצות הברית (2013).
- פרס הזל בארנס (Hazel Barnes), אוניברסיטת קולורדו (2013).
- פרס כבוד אלומני להנדסה, אוניברסיטת פרדו(2012).
- נבחרה להיכל התהילה לנשים בקולורדו(2012).[6]
- נבחרה למכון הלאומי לרפואה בארצות הברית(2009).
- נבחרה לאקדמיה הלאומית להנדסה בארצות הברית(2009).
- הוזכרה כאחת מה-"10 המבריקים" על ידי המגזין המדעי מדע פופולרי(2008).
- הוזכרה כאחד מ-"מאה ההנדסיים הכימיים של התקופה המודרנית"(2008).
- פרס אלן ווטרמן (Alan Waterman) המוסד הלאומי למדע (2004).
- תואר אלן קולבורן (Allan Colburn) המכון האמריקאי למהנדסים כימיים (2003).[1]
ראו גם
https://en.wikipedia.org/wiki/Biomaterial – ביומטריאליםhttps://en.wikipedia.org/wiki/Extracellular_matrix - המטריצה החיצונית
לקריאה נוספת
C.J. Walker, D. Bhatan, C. Bishop, D. Ramirez, B.A. Aguado, M.E. Schroeder, C Crocini, J. Schwisow, K. Moulton, L.J. Macdougall, R. Weiss, M. Allen, R. Dowell, L.A. Leinwand and K.S. Anseth, “Extracellullar matrix stiffness controls cardiac valvular myofibroblast activation through epigenetic remodeling,”(2022)
S. Wang, L.A. Leinwand and K.S. Anseth, “The cells and their matrix microenvironment in cardiac valves,”(2014)
B.D. Fairbanks, M.P. Schwartz, A.E. Halevi, C.R. Nuttelman, C.N. Bowman and K.S. Anseth, “A versatile synthetic extracellular matrix mimic through thiol-ene photopolymerization,”(2009)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Kristi S. Anseth, University of Colorado Boulder
- ^ 2.0 2.1 Shengchang Tang, Benjamin M. Richardson, Kristi S. Anseth, Dynamic covalent hydrogels as biomaterials to mimic the viscoelasticity of soft tissues, ScienceDirect Progress in Materials Science Volume 120, July 2021
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Kevin Simpson, Brilliant mind, noble cause, The Denver Post, 24.3.2008
- ^ - Kristi S. Anseth, Perdue University, 2012
- ^ Mark W. Tibbitt Kristi S. Anseth, Hydrogels as extracellular matrix mimics for 3D culture, National Library of Medicine
- ^ Kristi Anseth, PhD, Colorado Women's Hall of Fame, 2012
