קרלוס מנואל דה סספדס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. קרלוס מנואל דה סספדס דל קסטיליו (בספרדית: Carlos Manuel de Céspedes del Castillo; 18 באפריל 1819 - 27 בפברואר 1874) היה לוחם חופש קובני, הנחשב לאבי האומה הקובנית.
ביוגרפיה
דה סספדס נולד בעיר ביאמו שבמזרח קובה. בנעוריו למד בתיכון בבירה הוואנה, שבמערב המדינה, ומשם המשיך ללימודים באוניברסיטת האוואנה. לאחר מכן למד באוניברסיטאות ברצלונה ומדריד והשלים דוקטורט במשפטים. לאחר שלקח חלק בהתקוממות שנכשלה נגד השלטון בספרד, נאלץ לעזוב את המדינה, ובתום שנה של נדודים באירופה שב לקובה ב-1844 והתיישב בעיר הולדתו.
בקובה הושפע מאווירה אנטי-ספרדית, ובשל התבטאויות אנטי-ספרדיות משלו ריצה תקופת מאסר וגורש מעירו. ב-10 באוקטובר 1868 הכריז דה סספדס על עצמאותה של קובה ממקום מושבו באחוזתו לה דמאחאגווה (La Demajagua) בעיירה יארה שבמזרח קובה, שבה היו לו מטעי קנה סוכר. הכרזה זו נודעה בשם "קריאת יארה" (Grito de Yara). דה סספדס שחרר את עבדיו והזמינם להצטרף להתקוממות נגד ספרד, ובמנשר שפרסם קרא לעצמאות מלאה לקובה, זכות בחירה לכל ושחרור העבדים. הוא אף ציין שהממשלה הספרדית היא שעוררה בהתנהגותה את התקוממות, בין השאר בשל המיסוי המופרז שהנהיגה, שחיתותה, הדרתה את הקובנים ממשרות ממשלתיות ופגיעתה בחופש הדת. בכך ירה את יריית הפתיחה של מלחמת עשר השנים עם ספרד. דה סספדס כיהן כנשיא וכראש המטה הכללי בממשלה הזמנית שהוקמה לאחר מכן, וב-10 באפריל בשנה הבאה נבחר לנשיא הרפובליקה של קובה עם כינונה.
בראשית המלחמה הייתה יד המתקוממים על העליונה, אך עם הזמן גברו עליהם הספרדים. דה סספדס הודח מתפקידו עקב מחלוקות פנימיות בהפיכה ב-1873, וכעבור כשנה נקלע למארב של חיילים ספרדים, ונהרג. המלחמה הסתיימה עם הסכם סנחון (Zanjón) ב-1878. המורדים לא השיגו עצמאות, ואף לא את שחרור העבדים, למעט אלה שלחמו בשורותיהם.
לדה סספדס היו שבעה ילדים משלוש נשים שונות. בנו השני מאשתו השנייה, קרלוס מנואל דה סספדס אי קווסאדה (Carlos Manuel de Céspedes y Quesada), כיהן תקופה קצרה כנשיא קובה בשנת 1933.
דיוקנו של דה סספדס מתנוסס על שטר של מאה פסו קובני, ובמחוז קמגואיי ישנה עיירה הנקראת על שמו: קרלוס מ. דה סספדס Carlos M. de Cespedes, Cuba.
קישורים חיצוניים
