קרל אגלזר
| לידה |
באד אישל, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
רטנג, גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
האימפריה האוסטרו-הונגרית  הרפובליקה האוסטרית הראשונה גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1908–1944 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 גנרל הכוחות ההרריים (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ההררית ה-4 מפקד הדיוויזיה ה-714 מפקד דיוויזיית היגר ה-114 מפקד הקורפוס ההררי ה-18 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
קרל אגלזר (בגרמנית: Karl Eglseer; 5 ביולי 1890 – 23 ביוני 1944) היה גנרל בוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה שפיקד על הקורפוס ה-18 ונהרג בהתרסקות אווירית באוסטריה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
אגלזר נולד בבאד אישל, אוסטריה עילית ב-5 ביולי 1890. הוא התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי באוגוסט 1908 והצטרף לרגימנט הרגלים ה-87 (שטיריה - פרייהר פון זוקובטי), עמו לחם במלחמת העולם הראשונה. בדצמבר 1914 הוא נפל בשבי הרוסי, שם שהה עד למרץ 1918. לאחר המלחמה הצטרף לצבא האוסטרי, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1932 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט, ובשנת 1935 הועלה לדרגת אוברסט. לאחר האנשלוס עם גרמניה ב-1938 הוא הצטרף לוורמאכט, וב-1 באוגוסט 1938 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-136 של הדיוויזיה ההררית ה-2. [1]
מלחמת העולם השנייה
בקיץ 1939 הוא הועלה לדרגת גנרל-מיור ומונה לראש מטה הקורפוס ה-18, עמו לחם במהלך הפלישה לפולין. ב-1 בנובמבר 1940 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ההררית ה-4, עמה לחם במהלך המערכה בבלקן, ולאחר מכן במהלך מבצע ברברוסה כחלק מקבוצת ארמיות דרום בחזית המזרחית. [1] ב-23 באוקטובר 1941 הוענק לו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל על פעולותיו בקרבות. [2] ב-1 בפברואר 1943 הוא הועלה לדרגת גנרל-לויטננט, וב-20 במרץ 1943 הוא מונה למפקד מפקד הדיוויזיה ה-714 ביוגוסלביה, אשר הפכה באפריל 1943 לדיוויזיית היגר ה-114. ב-1 בדצמבר 1943 הוא מונה למפקד הקורפוס ההררי ה-18 בגזרה הצפונית של החזית המזרחית, וב-1 במרץ 1944 הוא הועלה לדרגת גנרל הכוחות ההרריים. [1]
ב-23 ביוני 1944 התרסק המטוס שהוביל את אגלזר, יחד עם הגנרלים דיטל, פון ויקדה ורוסי, באזור שטיריה באוסטריה. לא היו ניצולים. [3]
קישורים חיצוניים
- קרל אגלזר באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Lucas 1980, p. 212.
- ^ Fellgiebel 2000, p. 143.
- ^ Heinemann, Smelser & Syring 1997, p. 107.
