קרל הייסלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרל הייסלר
קרל הייסלר

קרל הייסלרגרמנית: Carl or Karl Heissler;‏ 18 בינואר 1823 - 13 בנובמבר 1878) היה כנר וויולן אוסטרי.

חייו

הייסלר למד אצל יוזף הלמסברגר, מתיאס דורסט ויוזף בהם באקדמיה של "אגודת ידידי המוזיקה של וינה". ב-1841 התקבל לתזמורת האופרה של וינה ומשנת 1843 היה חבר גם בתזמורת החצר הקיסרית.

החל ב-1849 ניגן כינור שני ברביעיית לאופולד יאנזה. יוזף הלמסברגר הבן, בנו של מורו, הקים רביעייה ופיטר את קרל הייסלר כדי לצרף אותו לקבוצתו. הקבוצה החדשה נקראה רביעיית הלמסברגר.

הייסלר לימד בקונסרבטוריון של וינה, ובין תלמידיו היו יוליוס וינקלר, ארנולד רוזה, האנס וסלי ופרנץ שאלק.

הייזלר היה המנהל הראשון של האגודה התזמורתית של אגודת ידידי המוזיקה בווינה (1869), מי שבנתה את המוזיקפראיין הווינאי.[1]

מחליפו בתפקיד היה אנטון רובינשטיין (1871) והבא אחריו יוהנס ברהמס.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יוזף אייזינגר, "יוהנס ברהמס, חייו ומכתביו", 1997, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד