קשיים בהנקה
קשיי הנקה הם בעיות המתעוררות בתהליך ההנקה, בו מוזן התינוק או הילד בחלב אם מדדי אמו[1]. אף על פי שתהליך ההנקה נתפס כטבעי ופשוט, זה אינו תמיד המצב. על אף שלתינוק ישנו רפלקס יניקה מולד המאפשר לו לינוק ולבלוע חלב ואף על פי שחלב אם הוא מקור ההזנה הטוב ביותר, זה אינו מספיק כדי להבטיח הנקה טובה ויעילה ובנסיבות מסוימות עשויה ההנקה להיות קשה עד בלתי אפשרית. הקשיים צצים גם בהקשר של ההנקה עצמה (כואבת, לא מספיק ארוכה, מלווה בבעיות אחרות) או בתוצאות של ההנקה (התינוק לא גדל מספיק, או לא מקבל את הערכים התזונתיים הדרושים לו)[2]. הנקה היא צורת ההזנה המועדפת על פי ארגוני הבריאות העולמיים[3], אך לפעמים הקשיים לא מאפשרים לנשים להניק[4].
ההנקה בעולם המערבי
עם התפתחות של תרכובת מזון לתינוקות באיכות גבוהה יותר, אמהות יכלו לבחור האם להניק או לא. בתחילת המאה העשרים בארצות הברית, הייתה ירידה ניכרת בכמות הנשים שהניקו את ילדיהן. בשנות החמישים רק עשרים אחוז מהנשים הניקו את ילדיהן[5]. חברות התמ"ל שיווקו את מוצריהם באופן מאוד אגרסיבי, ונשים, במקום לנסות להתמודד עם הקשיים, בחרו להאכיל את ילדיהם בבקבוק. במחצית השנייה של המאה העשרים, יחד עם התפתחות של קבוצות כמו ליגת לה לצ'ה (הפועלות לעודד נשים להניק) נשים חזרו להניק את ילדיהן. בשנת 1998 64% מהנשים הניקו כאשר יצאו מבית החולים, 29% עוד הניקו בתום ששת החודשים הראשונים, ו16% לאחר שנה שלמה. ב-2013 הCDC הוציא מסמך הנקרא "אנשים בריאים ב-2020", שם הוא מתאר את המטרה כהגדלת מספר הנשים המניקות כדרך הטובה ביותר לקדם בריאות של תינוקות. המטרה היא להגיע ל-82% תינוקות יונקים כאשר לאחר שישה חודשים האחוז יעמוד על 60%[6].
קשיים המתרחשים בתחילת תהליך ההנקה
כמעט כל הנשים סובלות בהתחלה מקשיים בהנקה[7]. קשיים אלה נובעים משלל סיבות. בימים הראשונים מצבה הבריאותי של האשה מקשה על התהליך. אשה עוברת את תהליך הלידה, שהוא טראומטי לגופה, ואז גופה מתחיל לייצר קולוסטרום בכמות קטנה. נשים בדרך כלל תשושות, וכאובות אחרי לידה (גם לידות קלות יחסית, הן מתישות). הן סובלות מדימומים והתכווצויות. כל התהליכים האלה משחררים כמות מאוד גדולה של הורמונים שגורמים פעמים רבות לדיכדוך, בלבול, דיכאון ועוד. במצבה הירוד האישה צריכה להניק סביב השעון (מה שלא מאפשר לה לישון ברצף כדי לתת לגופה להחלים). השד אינו רגיל למאמץ. כמות הקולסטרום שיש בשד לא תמיד מספיקה לתינוק, האישה לא תמיד יודעת איך להניק, הנקה לא טובה פוצעת את השד, ומקשה על ההמשך. תינוקות לא תמיד יודעים איך לינוק, ונאחזים בשד בצורה לא תקינה. לפעמים יש גם בעיה ספציפית כמו לשון קשורה שמונעת מהתינוק לינוק כמו שצריך. אישה מנסה להניק, לא מצליחה, אבל ממשיכה לנסות, כדי להאכיל את תינוקה הרעב, רק פוצעת את עצמה יותר. האכלות התכופות לא מאפשרות לשד זמן להחלים מהפציעה. הנקה משד פצוע מכאיבה מאוד, ומייצרת תחושות שליליות כלפי התהליך (במקום לייצר תחושה של קרבה). נשים רבות חוות תחושה של חוסר בחלב. כל הקשיים האלה גורמים לנשים לוותר על ההנקה ולעבור להאכיל את התינוק בבקבוק. אם האשה ממשיכה להניק, תפוקת החלב גדלה לאחר כמה ימים. תוך כמה ימים נוספים, הכמות של החלב מתאימה את עצמה לכמות שהתינוק יונק בה. על כן ההמלצה היא להניק כמה שיותר כדי לעודד כמה שיותר ייצור חלב[8]. ככל שמניקים יותר, הטכניקה של ההנקה משתפרת, ועם הזמן הגוף והשד מחלימים. עם ייצור מספיק של חלב בשד, והתבססות ההנקה, נשים רבות מצליחות להניק לאורך זמן[9].
קשיים בהנקה המתרחשים לאחר הימים הראשונים
אחרי תקופת ההתאוששות מהלידה, וייצור חלב סדיר נשים יכולות להניק לאורך זמן. אך גם כאן יש נשים שמתקשות להניק. למרות התייעצויות עם יועצות הנקה, או מדריכות מליגת לה לצ'ה, יש נשים ותינוקות שלא מצליחים לייצר הנקה נכונה. אישה יכולה לדעת בדיוק באיזה תנוחה להושיב את התינוק, ומה היא טיבה של האחיזה הטובה שלו בשד, אבל תינוקות לא תמיד נאחזים בצורה טובה, וההנקה לא תמיד עוברת חלק. כל תינוק אוכל בכמות שונה, ואין דרך לדעת בדיוק כמה הוא אוכל, והאם זה מספיק לו. תינוק יכול לרצות לינוק כל שעה, והאמהות קורסות מתשישות קיצונית. יש נשים שסובלות מכאבים בדדיים לאורך כל תקופת ההנקה. לכל אישה יש דדיים בצורה מסוימת. לתינוקות יש פה ולשון בצורה אחרת ולא תמיד יש התאמה בין השניים. עקרון זה מודגם היטב במיוחד כאשר לאותה האישה יש כמה ילדים, חלקם יונק נהדר וחלקם לא. כפתרון אפשרי לבעיה זו יש פטמות מסיליקון שמתלבשות על השד, ומאפשרות לתינוק לינוק מבלי לפגוע בפטמה. אך גם לפתרון זה, יש בעיות. יש נשים שאף על פי שמניקות המון, או שואבות, לא מצליחות לייצר מספיק חלב בשביל התינוק שלהם. בהנקה לאורך זמן גם צצות בעיות של בריאות השד, כמו גודש, צינורות חלב סתומות, דלקות בשד ובמקרים חמורים אפילו אבצס. כל אלה מקשיים מאוד על ההנקה והרבה נשים עוברות להאכיל את התינוקות שלהם מבקבוק בגלל בעיות כאלה. מלבד תהליך ההנקה עצמו, אישה מניקה זקוקה לעזרה. היא זקוקה לשינה, ולמזון. אם יש עוד ילדים בבית אז גם הם זקוקים לתשומת לב ממנה, והבית עצמו צריך להמשיך ולתפקד. אם לאם לא תהיה עזרה, יהיה לה כמעט בלתי אפשרי להניק סביב השעון ולתפקד כרגיל. גם החזרה לעבודה של האם לאחר חופשת הלידה מעלה שאלות בנוגע להמשך ההנקה. ההמלצה של ארגוני הבריאות העולמיים היא הנקה בלעדית לחצי שנה הראשונה, כאשר חופשת לידה בתשלום ניתנת לחמש עשרה שבועות בלבד.
הנקה לא יעילה
גם כאשר ההנקה עצמה עוברת חלק, והאשה מצליחה להניק בנינוחות את התינוק לא תמיד ההנקה יעילה. זאת אפשר לגלות במעקבי משקל והתפתחות בטיפת חלב. תינוק שיונק יפה אמור גם לגדול והלהתפתח בהתאם. אם ההנקה לא יעילה התינוק לא יעלה במשקל. חוסר יעילות זה יכול לנבוע מהנקה לא נכונה, חלב אם לא מזין (בעיקר במקרים בהם האישה נמצאת במצבים של לחץ וחרדה[10]), חוסר התאמה בין הכמות שהתינוק צריך לאכול, לכמות שהוא מקבל בהנקה ועוד. במקרים כאלה בטיפות החלב מציעים להוסיף להנקה גם האכלה מבקבוק תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות). כך התינוק ממשיך לינוק ולקבל את חלב האם, אך גם מקבל את מה שהוא צריך מהבקבוק. בתחנות אלה מציעים גם עזרה של יועצת הנקה לעזור לאישה להניק בצורה תקינה (אם זאת הבעיה). במצבים כאלה בהם התינוק מקבל גם וגם, יכול להתפתח מצב שבו התינוק מעדיף את הבקבוק, ואז ההנקה תסתיים, כמו גם יכול להיות מצב שהאם תצליח להתגבר על הבעיה ותחזור להניק באופן מלא.
לחץ חברתי שסובב את ההנקה
ארגוני הבריאות העולמי טוענים כי הנקה היא צורת ההזנה הטובה ביותר לתינוק. הם גם טוענים שמקרים בהם אישה באמת לא יכולה להניק הם מעטים מאוד[11]. המדיניות הרשמית היא שרוב הבעיות שנשים מדווחות עליהן ניתנות לפתרון. טענות אלה יוצרים לחץ חברתי מאוד חזק להניק. אישה שלא מניקה (מסיבות שונות) היא "אמא פחות טובה". ולמרות זאת נשים לא תמיד מצליחות להתמודד עם הקשיים המלווים את ההנקה, או שההנקה לא תמיד מצליחה. במקרים כאלה לפעמים הלחץ להניק גורם ליותר נזק מתועלת[12]. האם, הנחושה להניק, לא ישנה, כאובה, מייצרת תהליך של ניכור כלפי ההאכלה (בגלל הכאב, ועוגמת הנפש) התינוק לא מקבל את מה שהוא צריך, לא גדל ובוכה כל הזמן. משפחות מוציאות סכומי כסף גדולים על יועצות הנקה שלא תמיד מצליחות למצוא פתרון. אמהות טוענות כי הנזק שהסבו לעצמן, לתינוקות שלהן, ולבני המשפחה בגלל ההתעקשות להניק, למרות הקושי, עלה על היתרון הקיים בהנקה[13]. נשים מספרות שכאשר החליטו בסופו של דבר לוותר, הן והתינוקות שלהן התחילו מייד לפרוח[14].
הערות שוליים
- ^ קשיים בהנקה: הסוד שאף אחד לא מדבר עליו, באתר און לייף, 8 בנובמבר 2016
- ^ קשיים בהנקה – כשההנקה מעיקה או כואבת: התמודדות עם הנקה מהנה, באתר birth.org.il, 23 בפברואר 2017
- ^ משרד הבריאות, חשיבות ההנקה, באתר משרד הבריאות
- ^ בת חן אפשטיין אליאס, הקרב על החלב, באתר ישראל היום, יולי 2018
- ^ Ember, Carol (2003). "Breast-feeding practices in the west". Encyclopedia of medical anthropology: Health and Illness in the World's Cultures. Springer. pp. 234. ISBN 9780306477546.
- ^ . U.S. Department of Health and Human Services, Strategies to Prevent Obesity and Other Chronic Diseases: The CDC Guide to Strategies to Support Breastfeeding Mothers and Babies., Center for Disease Control and Prevention, 2013
- ^ קשיים בהנקה, באתר שירותי בריאות כללית
- ^ קשיים נפוצים, באתר www.shamir.org
- ^ משרד הבריאות, אתגרים בהנקה, באתר משרד הבריאות
- ^ הנקה בתקופות לחץ וחרדה, באתר שירותי בריאות כללית
- ^ משרד הבריאות, עצות להנקה נכונה, באתר משרד הבריאות
- ^ "בשביל החלב". הארץ. 2003-11-17. נבדק ב-2021-01-17.
- ^ Hanna Rosin, The Case Against Breast-Feeding, The Atlantic, 2009-04-01 (ב־American English)
- ^ נזקי אובססיית ההנקה, באתר הארץ
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
