ראיין AQM-91 פיירפליי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |||||||||
| Ryan AQM-91 Firefly | |||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | כלי טיס בלתי מאויש | ||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||
| יצרן | ראיין איירונאוטיקל קומפני | ||||||||
| טיסת בכורה | ספטמבר 1968 | ||||||||
| תקופת שירות | 1968–הווה (כ־56 שנים) | ||||||||
| יחידות שיוצרו | 28 | ||||||||
| משתמש ראשי |
 חיל האוויר האמריקאי | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
ראיין AQM-91 פיירפליי (באנגלית: Ryan AQM-91 Firefly) הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ) מתוצרת ראיין איירונאוטיקל קומפני האמריקאית. הכטב"מ פותח בתקופת מלחמת וייטנאם לביצוע טיסות מעל הרפובליקה העממית של סין, למטרות סיורי אוויר ("Aerial reconnaissance" (אנ')).[1]
טיסת הבכורה נערכה בספטמבר 1968.
יוצרו 28 יחידות.[2]
"ראיין AQM-91 פיירפליי"
- דגמי "ראיין AQM-91 פיירפליי" יוצרו בעקבות דרישה של המודיעין האמריקאי למזל"ט ארוך טווח עם יכולת שרידות גבוהה לאחר שמטוסי הריגול האמריקאים מסוג לוקהיד U-2 הפכו פגיעים בעקבות טילי קרקע-אוויר שפרשו הסינים באזור האגמים לופ נור בחלקו הדרומי מזרחי של המחוז האויגורי האוטונומי שינג'יאנג שבצפון מערב סין העממית, בעקבות הפיכת האזור לאתר ניסוי בנשק גרעיני[4].
- טיסות הבדיקה של ה-"ראיין AQM-91 פיירפליי" בוצעו מעל דרום-מערב ארצות הברית.
- "ראיין AQM-91 פיירפליי" היה משוגר ממטוס תובלה מדגם "לוקהיד 130DC הרקולס" ("Lockheed DC-130" (אנ')).
- המנוע שהורכב בדגם, נבנה על החלק העליון של גוף המטוס כדי להקטין את שטח חתך מכ"ם שלו ואת החתימה האינפרא - אדומה ("Infrared signature" (אנ')) כפי שמוצג על הקרקע, כמו גם שני זנבות תאומים בעלי כיוון פנימי כדי להסתיר את זרם המפלט.[5]
- גוף ה"ראיין AQM-91 פיירפליי" נבנה עם תחתית שטוחה.
- כלי הטיס נבנה באמצעות אחוז גבוה של חומרים מורכבים מפלסטיק (חומר מרוכב).
- לקצות הכנפיים המובילים ניבנו משולשים של חומר סופג מכ"ם.
- מנוע מסוג "טורבוג'ט" ("Turbojet" (אנ')) מתוצרת ג'נרל אלקטריק סוג מנוע "General Electric J97" (אנ') טיפוס מנוע "YJ97-GE-3".
- משקל מנוע - 1,815 ק"ג.
- למנוע הדגם פליטה מנוע מעורבב עם אוויר קריר כדי להפחית את החתימה האינפרא אדומה שלה.
- לדגם מערכת טייס אוטומטי של ניווט מדויק, מטען סיור, מערכת הרס עצמי, כדי להבטיח שהציוד הרגיש שלו לא ייפול לידיים של האויב, והיה עליו לשאת אמצעי-נגד אלקטרוניים כדי לשפר עוד יותר את שרידותו.
- מערכת ההדרכה נועדה לספק דיוק של ניווט עם שגיאה של לא יותר מחצי אחוז.
- קוטר גוף כלי טיס - 97 ס"מ.
- בכתב"מ הורכבה מצלמה "Aek KA-80A" אופטית מסוג "Optical Bar Camera" (אנ') (הכתב"מ יכול היה לשאת בנוסף מצלמה תרמוגרפית ("Thermographic camera" (אנ') ומודיעין אותות).
- מצלמות ה"ראיין AQM-91 פיירפליי" מכסים אזור של: 1,720 מייל (אורך) ו-43 מייל (רוחב).[6]
ראו גם
לקריאה נוספת
- טיסות ריגול (spyflight.co.uk)
קישורים חיצוניים
ראיין AQM-91 פיירפליי, סרטון באתר יוטיוב- ראיין AQM-91 פיירפליי, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ "ראיין AQM-91 פיירפליי" designation-systems.net/dusrm/m-91
- ^ "ראיין AQM-91 פיירפליי" militaryfactory.com/aircraft/detail
- ^ "ראיין AQM-91 פיירפליי" - מפרט חלקי designation-systems.net/dusrm/m-91
- ^ לופ נור שימשה אתר הניסויים בנשק גרעיני של סין. הניסוי הסיני הראשון בפיצוץ פצצת אטום (ניסוי אטומי מס' 596) בוצע בלופ נור בשנת 1964. ב-17 ביוני 1967 פוצצה סין באתר את פצצת מימן הראשונה שלה. עד 1996 בוצעו באתר בסך הכול 45 ניסויים בנשק גרעיני
- ^ "ראיין AQM-91 פיירפליי" aviationweek.com/site-files/aviationweek.com/files/uploads
- ^ "ראיין AQM-91 פיירפליי" nationalmuseum.af.mil/Visit/Museum-Exhibits/Fact-Sheets/Display/Article/198027/teledyne-ryan-aqm-91a-compass-arrow
