ראכאן בן חת'לין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ראכאן בן פלאח בן מאנע בן חת'לין אל-עג'מי (בערבית: راكان بن حثلين; 1814-1892), המכונה אבו פלאח,[1] היה משורר ומנהיג שבט עג'מאן. עג'מאן התאגדו סביב אביו, שייח' פלאח,[2] ואחריו עברה ההנהגה לדודו חזאם, שהיה בהמשך יד ימינו של ראכאן. הוא נכלא בעיר ניש בסרביה, שהייתה שייכת לאימפריה העות'מאנית, במהלך מלחמת סרביה-טורקיה (1876–1878), שם השתתף בקרב בין הסרבים לעות'מאנים. הוא שוחרר בידי העות'מאנים.
ביוגרפיה
שבט עג'מאן מיוחס מבחינה גנאלוגית אל יאם בן אסבי אל-המדאני, שהשתייך לערביי קחטאן. שבט זה חי באזור אל-אחסא. במהלך מסע האביב של בתו של עאמר בן ג'פן אאל ספראן במטרה לחפש מקום חדש עבור שבטה, ראה אותה ראכאן בן אל-חת'לין וחיבר בהשראתה קצידה. אביו של ראכאן שמע את בתי השיר שחיבר בנו על בת עאמר, ורצה לחתן אותם. הוא שלח את נציגיו אל אביה עאמר בן ג'פן כדי להציע נישואים בין בתו ובין ראכאן. עאמר בן ג'פן קיבל את ההצעה והשניים התחתנו. לזוג נולד בן: פלאח בן ראכאן בן חת'לין.
פלאח בן חת'לין (אביו של ראכאן) נהרג בשנת 1845. אחיו, השייח' חזאם בן חת'לין, תפס את מקומו כמנהיג שבט עג'אן למשך כחמש עשרה שנים. בשנת 1859 הוא העביר את מושכות ההנהגה אל אחיינו, השייח' ראכאן בן פלאח בן חת'לין.[3]
מעצרו והגליה
העות'מאנים חששו מכוחו העולה של השייח' ראכאן באל-אחסא וסביבותיה ולכן עצרו אותו. המקורות חלוקים לגבי אופן מעצרו: חלקם מציינים כי נעצר לאחר בגידה של כמה מאויביו, וחלקם מספרים כי נפל בשבי לאחר קרב. לאחר שראכאן נעצר, הוא הוגלה אל סרביה. מספר מקורות מציינים את מאסרו באיסטנבול, בעוד שמקורות אחרים מזכירים את גלותו לסרביה, שהייתה גם היא שייכת לאימפריה העות'מאנית, ואת מעצרו בעיר ניש. ייתכן כי איסטנבול הייתה תחנה במהלך העברתו מערבה לעיר ניס בסרביה. כל המקורות תמימי דעים לגבי נוכחותו והשתתפותו במלחמת סרביה-טורקיה (1876–1878 לספירה).
כמה מקורות מזכירים שהוא נכלא בטירת ניש, העיר השלישית בגודלה בסרביה והעיר הגדולה בדרום סרביה (ולא על הגבול עם רוסיה, כפי שמספר מקורות מציינים בטעות).[4][5]
החנינה שלו ושחרורו מהכלא
הסולטאן עבדול חמיד השני העניק חנינה לשייח' ראכאן,[6] והעות'מאנים שחררו את השייח' ב-1877. הוענק לו עיטור העוז, והוא חזר לביתו בחצי האי ערב.
השייח' ראכאן חזר להנהיג את שבט עג'מאן,[3] והעות'מאנים העניקו לו משכורת חודשית של 400 פיסטרים, כפרס והוקרה עבורו. לאחר מותו הוענק השכר לבנו פלאח.[4][7]
פרופסור זכריא קורשון מאוניברסיטת מרמרה טוען כי המקורות הטורקיים הגזימו בתיאורים הנוגעים לראכאן.[8] בהמשך, תיאורים אלה קיבלו מעמד של אגדות וסיפורי עם הרואיים.
מותו
השייח' ראכאן בן פלאח בן חת'לין מת בשנת 1892, בגיל שמונים שנה. הוא הנהיג את שבטו במשך שלושים וחמש שנים.
הערות שוליים
- ^ الظاهري، أبو عبد الرحمن بن عقيل، كتاب العجمان وزعيمهم راكان بن حثلين (PDF) (ط. الأولى)، القاهرة-مصر: مطبعة نهضة مصر
- ^ حديث الصحراء: ARB. ابراهيم حامد. 2002.
- ^ 3.0 3.1 الظاهري، أبو عبد الرحمن بن عقيل، كتاب العجمان وزعيمهم راكان بن حثلين.
- ^ 4.0 4.1 حديث الصحراء: ARB (בערבית). ابراهيم حامد. 2002. אורכב מ-המקור ב-2020-04-13.حديث الصحراء: ARB. ابراهيم حامد. 2002. مؤرشف من الأصل في 2020-04-13.
- ^ راكان أسطورة زمانه | جريدة الأنباء | Kuwait (אורכב 11.04.2020 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Zekeriya Kurşun, "Mohammed bin Salman, his rivals: History’s vicious circle", Şafak, Yeni, 10/03/2020.
- ^ תמונה של ההקצאות החודשיות של שבט עג'מאן מוצגת באתר www.picuki.com,.
- ^ Kurşun, "Mohammed bin Salman, his rivals: History’s vicious circle", Şafak, Yeni, 10/03/2020.
