ראש וייר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית גוף מים ריקה. ראש וייראנגלית: Veier Head) הוא לשון יבשה גבוהה, המכוסה שלג, והמהווה את הקצה הדרומי ביותר של חצי האי ג'ייסון, בחוף אוסקר השני - החוף המזרחי של ארץ גראהאם שבאנטארקטיקה[1].

היסטוריה

מגלה הארצות הנורווגי קארל אנטון לארסן מיפה את חוף אנטארקטיקה באזור זה ב-9 בדצמבר 1893[1].

לשון היבשה התגלתה על ידי סורן אנדרסן (Søren Andersen) הקצין הראשון של הספינה ג'ייסון בה הפליגו[1][2].

חצי האי נקרא על שם הספינה, ולארסן קרא ללשון היבשה "האי ויירואן" על שם ויירואן (Veierøen), עיר הולדתו בנוורגיה[1][2].

לארסן חשב כי מדובר באי ולא בלשון היבשה, וכאשר האזור מופה נשמר השם שנתן לארסן, וניתן לחצי האי[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0