רבייה אל-זוויגית
רבייה אל-זוויגית היא תהליך ביולוגי שבו יצור יוצר העתק של עצמו הדומה לו מבחינה גנטית (למעט מוטציות), מבלי שיהיה מעורב בתהליך חומר תורשתי מיצור אחר. בתהליך הרבייה האל-זוויגית מתפתחים הצאצאים מתאים של פרט אחד, והם זהים בתכונותיהם התורשתיות לפרט שממנו נוצרו. הרבייה מבוססת על חלוקה של תאים.
ביצורים רב תאיים פשוטים, כמו תולעים נימיות, יש אפשרות לרבייה זוויגית רק בעתות עקה ורבייה אל-זוויגית במרבית הדורות. בין היצורים הרב תאיים מורכבים, רבייה אל-זוויגית קיימת בעיקר בצמחים. אך גם במינים אחדים של בעלי חיים, כמו הידרה. ביצורים אלה מתקיימת לרוב גם רבייה זוויגית.
פליגה
ערך מורחב – פליגה
אופן הרבייה האל-זוויגית של יצורים פרוקריוטיים, קרי יצורים חד תאיים חסרי גרעין. הפליגה נפתחת בשכפול הדנ"א של התא, המתגלם לרוב בכרומוזום מעגלי יחיד. היא מסתיימת בחלוקת הציטופלזמה. רבייה באמצעות פליגה מאפשרת גידול אוכלוסין בקצב מעריכי. חיידקי קולי למשל מתחלקים בכל כעשרים דקות בסביבת מחיה מיטבית. באופן דומה, תאים איקריוטיים סומטיים ובכללם מרבית תאי גוף האדם מתרבים על ידי מיטוזה. עבור יצורים רב תאיים כגון האדם, אופן רבייה תאית זה אינו מהווה אופן רבייה פיזיולוגית, קרי העמדת צאצאים של היצור השלם.
הנצה
- ערך מורחב – הנצה
בשיטת ההנצה מתרבים בעלי החיים הנבוביים (הם יכולים להתרבות אף ברבייה זוויגית). בשיטה זו צומח מעין ניצן על אותו נבוב וכשהוא מוכן לכך, הוא ניתק מ"אימו" והופך עצמאי (כבהידרה), או שמתפתחת מושבה (כבאלמוגים).
רבייה וגטטיבית
- ערך מורחב – רבייה וגטטיבית
רבייה אל זוויגית הנעשית בצמחים, לעיתים קרובות כחלק משיטות השבחה חקלאית, על ידי ייחורים, שלוחות, הברכה וחוטרים.
קיימות דרכים שונות של רבייה אל-זוויגית בצמחים: התמר מצמיח מבסיס הגזע ענפים הנקראים חוטרים, והם יכולים לגדול לצמחי תמר חדשים, הבננה מצמיחה נצרים, שיכולים להתפתח לצמחים חדשים, על צמח של תפוח אדמה מתפתחות פקעות המשמשות לריבוי, השום מצמיח בצלצלים, וכל אחד מהם יכול להתפתח לצמח שום, בצמחים רבים, כמו גפן ותאנה, אפשר להשריש קטע של ענף, קטע הנקרא ייחור, ולקבל צמח חדש. דרך נוספת היא הנצה, כלומר הופעת ניצן שיכול להינתק מהצמח ולהתפתח לצמח עצמאי.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: רביה אל זויגית |
| ערך מילוני בוויקימילון: רביה אל זוויגית |
