רבי אליעזר סרלואיס
 | |
| הרב סרלואיס, מקור: אלה אזכרה, המכון לחקר בעיות היהדות החרדית - ניו יורק תשט"ז | |
| לידה |
28 בפברואר 1884 ב' באדר ה'תרמ"ד |
|---|---|
| נרצח |
26 באוקטובר 1942 (בגיל 58) ט"ו בחשוון ה'תש"ג אושוויץ |
הרב אליעזר נפתלי סרלואיס (בהולנדית: Lodewijk Hartog Sarlouis; ב' באדר ה'תרמ"ד, 28 בפברואר 1884 – ט"ו בחשוון ה'תש"ג, 26 באוקטובר 1942[1]) היה רבה האחרון של הקהילה היהודית באמסטרדם לפני השואה.
ביוגרפיה
סרלואיס נולד באמסטרדם, בן להרטוג (נפתלי) סרלואיס ולאסתר לבית דה פריס[2]. למד בנעוריו בבית המדרש לרבנים באמסטרדם שהוקם על ידי הרב ד"ר יוסף צבי דינר, ולאחר מכן באוניברסיטת אמסטרדם. לאחר שהשלים את לימודיו לימד בבית הספר היהודי הדתי במדינה, מוסד שהוקם על מנת להוות אלטרנטיבה למוסדות החינוך הממשלתיים אז. בשנת תרע"ב מונה לדיין, ובשנת 1936 מונה כרב הקהילה לאחר שקודמו, הרב אברהם שמשון אונדרוויזר, נהרג בתאונת דרכים[3].
כרב הקהילה
משנת 1933 ואילך, כאשר הורע מצב היהודים בגרמניה, ברחו יהודים רבים מגרמניה, וחלק ניכר מהם הגיעו להולנד. ממשלת הולנד סירבה לנעול את שעריה בפני הפליטים, אך הקצתה להם מחנות פליטים נפרדים, למען לא יפגעו בהיצע מקומות העבודה. הקהילה, בראשותו של הרב סרלואיס, לקחה על עצמה חלק גדול בסיפוק צורכיהם, בעיקר הרוחניים, של הפליטים.
כיהן כנשיא בית הספר התיכוני. ניהל את מועדון "בית ישראל" - מועדון שנועד לשמור על יהדותם של צעירי המקום וצעירותיו, בו חיזק רבים מהם וקירבם לדת. על אף היותו חבר באגודת ישראל, היה בקשרי ידידות עם כל נציגי היהודים בעיר, לרבות אנשי המזרחי. עימות ציבורי יחיד היה בינו לבין אנשי המזרחי, כאשר אנשי המזרחי היו מגיעים לבתי הכנסת של הקהילה והיו מעוניינים לעלות לתורה בהברה ספרדית, כמנהגם; הרב התנגד לכך בחריפות, והדיון יצר מחלוקת בקהילה.
בשואה
בשנת 1940 פלשו הגרמנים להולנד. ב-13 בפברואר 1941 מינו הנאצים את היודסה ראט - מועצת היהודים שהורכבה מבכירי הקהילה היהודית, ביניהם הרב סרלואיס[4]. השלטונות הנאציים דרשו מהרב לחתום על מכתב הקורא ליהודים שלא לברוח מהמדינה, אך הוא סירב לשתף פעולה עם תוכניותיהם[5]. באוקטובר 1942 ריכזו הגרמנים את כל היהודים ובתוכם את הרב בתיאטרון המקומי - הולנדסה סכאובורך. גם בימיו האחרונים בתיאטרון חיזק את קהילתו ועודדם. משם נלקח, יחד עם כל היהודים, לאושוויץ. לפי עדות, נצפה עובד במפעל שהוקם במחנה. לפי הודעת הצלב האדום, סרלואיס מת ב-26 באוקטובר 1942.
משפחה
הרב סלואיס היה נשוי ללאה לבית אשר, והיו להם בת ושלושה בנים. הבן הקטן יוסף, יליד 1918, נפטר בגיל שנה וחצי. הבן הבכור הרטוג (הארי), יליד 1913, היה רופא, נישא לאליזבת הייזמן, שניהם נספו עם ילדם. הבת, לואיזה, ילידת 1914, נישאה ליצחק פולק, ונספתה באושוויץ. בעלה יצחק שרד, חזר להולנד והקים משפחה מחדש[2].
הבן אברהם (בראם), יליד 1916, היה היחיד מבני המשפחה ששרד את השואה, בתלאות רבות ולאחר נדודים בין מחנות. הוא שב להולנד בתום המלחמה, וב-1951 עלה לישראל. הוא הצטרף למשרד החוץ, ולימים כיהן כשגריר ישראל במספר מדינות באמריקה הלטינית.
הנצחה
על שמו של הרב סרלואיס גשר באזור הרובע היהודי הישן של אמסטרדם, בסמוך לבית הכנסת הפורטוגזי[6].
לקריאה נוספת
- אלה אזכרה, חלק א: הרב ר' אליעזר שרלואי - אמסטרדם.
הערות שוליים
- ^ Lodewijk Sarlouis, Joods Monument (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 Lodewijk Hartog (Eliezer Naphtali) Sarlouis, geni_family_tree
- ^ Jehudith Ilan-Onderwijzer, Their Image Will Be Forever Before My Eyes, Gefen Publishing House, 2003, עמ' 8
- ^ The Holocaust: Lest We Forget - Jewish Coucil, www.holocaust-lestweforget.com
- ^ European Kehillos - Amazing Amsterdam, Jewish Tribune Amsterdam, 21 בנובמבר, 2018
- ^ Shirley Haasnoot, A major Dutch memorial - about time, The JC
