רבי בן-ציון נטלוביץ'
| לידה |
1886 ה'תרמ"ו ווילנה |
|---|---|
| פטירה |
1968 (בגיל 82 בערך) ה'תשכ"ח |
| תחומי עיסוק | הלכה. |
| תפקידים נוספים | רב העיירות קרקי, גניצשק, שאדווא בליטא, שימש כאב בית דין בברוקלין, ולאחר מכן רב לואיסוויל, ובקיו גרדנס |
| רבותיו | הרב חיים עוזר גרודזנסקי |
הרב בן-ציון חיים נטלוביץ (ה'תרמ"ו, 1886 – ח' בטבת ה'תשכ"ח, 10 בינואר 1968) היה רב של מספר עיירות בליטא ובארצות הברית, ומחבר תורני. חבר אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה.[1][2]
קורות חייו
נולד בשנת 1886 (ה'תרמ"ו).[2] למד אצל הרב חיים עוזר גרודזנסקי ונסמך לרבנות על ידו ועל ידי הרב אליעזר רבינוביץ והרב העניך אייגש מווילנה.[1][2]
לאורך השנים מונה לרבן של כמה וכמה קהילות: בה'תר"ע-ה'תרע"ה היה רבה של קרקי, בה'תרע"ה-ה'תרפ"א לרבה של גנישצק[3] ובה'תרפ"ב-ה'תרפ"ג לרבה של שאדווא.[4] בשנת 1923 (ה'תרפ"ג) היגר לארצות הברית.[2]
שימש כאב בית דין בברוקלין,[5] ולאחר מכן רב קהילת קשר ישראל שבהאריסברג, משנת תרפ"ה ועד תרצ"ב.[6] לאחר מכן עבר לכהן כרבה של לואיוויל.[7][2] באחרית ימיו שימש כרב בקיו גרדנס שבקווינס, כרב קהילת יוצאי רדישקוביץ.[8][2]
נפטר ב-1968 (ה'תשכ"ח).[2] מודעות אבל על פטירתו התפרסמו בכמה כתבי עת תורניים, ובהם הוגדר כ'אחד מיחידי גאוני אמריקה'.[9]
חיים אישיים
נשא לאישה את בריינה, ביתו של הרב מאיר רבינזון, אב בית דין בעיירה רדושקביץ.[2]
כתיבתו התורנית
הרב נטלוביץ' היה שותף בהרבה פולמוסים תורניים והרבה לפרסם מאמרים בכתבי עת תורניים.[2]
באחד המאמרים שפרסם פסק שיש להתיר גיור של נכריות שנשואות ליהודים בנישואים אזרחיים אף על פי שלפי דעת השואל הן לא ישמרו שבת כיון שהיהודים להם הן נשואות אינם שומרי שבת, כיון שההצהרה על קבלת המצוות בבית הדין היא הקובעת.[10] לאורך השנים פרסם עוד כמה מאמרים בפרטי הלכות גיור בכתבי העת המאור והפרדס.
כתב גם תשובה יסודית בדין חמץ שנמכר למחזיק עצמו לא יהודי ואחר כך הודה שהוא בן תערובות.[11]
בשו"ת פרי יהושע, נדפסה תשובה של הרב נטלוביץ' המתירה זקוקה ליבום שהיבם הוא משותק.[5]
קישורים חיצוניים
- רבי בן-ציון חיים נטלוביץ, ערכו בלקסיקון הרבני 'אישי ישראל'
- הארכיון שלו, באתר ישיבת רבנו יצחק אלחנן
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ספר היובל של הפרדס, עמ' 568
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 ערכו ב'אישי ישראל' להלן 'קישורים חיצוניים'
- ^ אוצר הרבנים, עמוד 132
- ^ התבונה, שנה ב', סימן טו
- ^ 5.0 5.1 פרי יהושע, סימן נח
- ^ Kesher Israel History, Kesher Israel Congregation
- ^ פרי יהושע, סימן סג
- ^ המאור, קעג, עמוד 43
- ^ אור המזרח כרך טז, עמוד 87
- ^ תבונה, שנה ב - פרנקפרוט, סימן ט"ו
- ^ המאור, שנה ח (תשיז), חוברת ה (עא)
