רבי חיים נפתלי הרץ היילפרין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין
רחנ"ה.jpg
לידה 1841
ה'תר"א
קידאן, ליטא
פטירה 6 במאי 1919 (בגיל 78 בערך)
ו' באייר ה'תרע"ט
ביאליסטוק, פולין
אב הרב רפאל יום טוב ליפמן הלפרין

הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין (ה'תר"א, 1841; קידאן, ליטאו' באייר ה'תרע"ט, 6 במאי 1919[1]; ביאליסטוק, פולין), היה רב ופוסק הלכה ליטאי, שכיהן כרב וראב"ד בביאליסטוק.

ביוגרפיה

בנו יחידו, תלמידו וממלא מקומו של אביו, הרב רפאל יום טוב ליפמן הלפרין, רבה של ביאליסטוק, מחבר "עונג יום טוב", ומינה גולדא בת ר' יוסף ממינסק.[2] נישא לרחל באדאני בת ר' דוד ממזריטש. שימש כרב ומורה הוראה בביאליסטוק יותר מחמישים שנה, והיה אהוב על כל שדרות הקהילה, בייחוד פשוטי העם.[3] לאחר פטירת הרב שמואל מוהליבר בשנת תרנ"ח, 1898, מילא רחנ"ה את מקומו ברבנות ביאליסטוק.[4]

הוציא לאור את ספרי אביו: שו"ת עונג יום טוב (וילנא תר"ם, 1880), וספר עונג יום טוב על דרוש (פיעטרקוב תרס"ו, 1906). בשערי הספרים: "הובא לבית הדפוס על ידי בנו ותלמידו".

רחנ"ה נפטר ביום י' באייר תרע"ט, 10 במאי 1919, ונקבר בבית הקברות החדש "באגנובקה" בביאליסטוק.[5] על מצבתו נכתב בין השאר:[6]

"גאון ההוראה, פאר הדור והדרו, אריאל המידות, חותם האמת, סמל הצניעות והאצילות, הרעיף טל תחיה לקשי יום ולעלובי נפש, לבו הטהור מקור אהבה רחמים וחסד לעמו ולכל נברא, כששים שנה רעה עדתו בנחת ובמישור, כמלאך אלקים התהלך בתוכנו..."

.

עזבון תורני

חידושי תורה מרחנ"ה נדפסו בחייו בסוף ספר עונג יום טוב חלק השו"ת; תשובה ממנו נדפסה באוסף שו"ת הועד, פיעטרקוב תרע"ד; בשנות מלחמת העולם הראשונה התפרסמה תשובתו, יחד עם הרב חנוך אייגש מווילנא, להתיר מנהג איסור אכילת קטניות בפסח.[7] ארכיון שלם של מכתבים בענייני הלכה וציבור שנשלחו לרחנ"ה מגדולי רבני זמנו, ומכתבים ממנו, תועד בקטלוג "יודאיקה ירושלם", קיץ תשנ"ד, 1994.[8] פקסימילים מארכיון זה נשמרו בבית הספרים הלאומי.

האוהל על קברו

האוהל על קברו, צילום: 2021

בשנת תרפ"ב, 1922, נבנה אוהל על קברו של רחנ"ה בבית העלמין בביאליסטוק, ביוזמת והוצאות קהילת ״אנשי ביאליסטוק״ בניו-יורק.[9] האוהל שרד את השואה. בשנת תשע"ג, 2013, חודש השלט על-גבי האוהל עם הטקסט המקורי, ביידיש, אנגלית ופולנית: "דער אוהל פון הרב ר' חיים הערץ היילפערין זצ"ל [...] איז געבויט געווארן מיט די מיטלען פון ביאליסטאקער רעליף פון ניו יורק".

צאצאיו

לקריאה נוספת

  • אברהם שמואל הרשברג, פנקס ביאליסטאק: גרונט מאטעריאלן צו דער געשיכטע פון די יידן אין ביאליסטאק ביז נאך דער ערשטער וועלט מלחמה, כרך ראשון, ניו יורק תש"ט, עמ' 177-178.
  • בן-ציון אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, ספר שני, וילנא תר"ס (1900), עמ' 15–16.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ התאריך ע"פ הרשברג בפנקס ביאליסטוק. בכרוז: "מספד על היחיד - אבל עם", ארכיון ישראל היילפרין, הספריה הלאומית רשום התאריך: י' באייר
  2. ^ העונג יו"ט ושרשיו - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org
  3. ^ דוד סאהן, ביאליסטאק: בילדער אלבום פון א ברימטער שטאט און אירע אידן איבער דער וועלט, ניו-יארק 1951, עמ' 22
  4. ^ דער ביאליסטאקער יזכור-בוך, ניו-יארק 1982, עמ' 102
  5. ^ ביאליסטוק – אהלי צדיקים, באתר zadikim.com
  6. ^ א"ש הרשברג, פנקס ביאליסטאק, עמ' 178
  7. ^ משה צינוביץ, חג הפסח בשנות חירום ורעבון, שערים, כ' ניסן תשכ"ח
  8. ^ אוצר החכמה, באתר tablet.otzar.org
  9. ^ מגזין בית הכנסת אנשי ביאליסטוק, ניו-יורק 1928
  10. ^ ספר הרופאים, באתר www.medethics.org.il
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0