רבי יום טוב ישראל (שיריזלי)
הרב יום טוב ישראל (שיריזלי[1]) (ה'תקפ"א, 1821 - י"ג באב ה'תרנ"א, 1891) היה רב הקהילה היהודית בקהיר שבמצרים.
קורות חייו
נולד בירושלים בשנת תקפ"א לרבי אליהו ישראל שיריזלי. נשא את מרים, בת רבי משה זכותא. בשנת תר"ז עבר לקהיר יחד עם אביו שמונה לרב הקהילה היהודית בעיר במקומו של הרב משה יוסף אלגאזי. רבי יום טוב עמד לצד אביו בהנהגה והיה אחראי על ייצוג הקהילה במוסדות הממשלה ובבתי המשפט. מתוקף תפקידו זה שימש כחבר ב"ועדת הממשלה" ו"ועדת הפנים" של ממשלת מצרים.[2]
עם פטירת האב בשנת תרכ"ו מונה בנו רבי יום טוב לשמש תחתיו ברבנות. מלבד עיסוקו בהוראה היה אחראי על כל ענייני הציבור. רבי רפאל אהרן בן שמעון, ששימש כרב הקהילה אחריו מתאר את פעילותו:[3]
כי כל עניני העיר ועסק הכולל והכנסותיו והוצאותיו הכל היה מסור בידו, כי הרב ז"ל היה בקי מאוד בעניני המדינה ובחוקי הארץ ובקי בכל דבר, והיתה עליו משרה גבוהה בממשלת הארץ טרם ישב על כיסא הרבנות, והיה עסוק הרבה בצרכי הציבור וידיו מלאות עבודה בעיר הגדולה הזאת.
עזרתו לקהילה התבלטה במיוחד בתקופת המאורעות שפרצו במצרים בשנת 1884 קודם הכיבוש הבריטי של מצרים, כאשר כמעט כל ראשי הקהילה נמלטו ממצרים נשאר הרב בעיר וייצג אותה בפני השלטונות.
בשנת תרמ"ד החליט לשוב לעיר מולדתו ולעלות לירושלים. על פי בקשת בני הקהילה הסכים להמשיך ולכהן בתפקיד באופן רשמי, כאשר בפועל מינה את הרב חיים דוד שבתי טאראגאנו שימלא את תפקידי הדת בעיר. מירושלים המשיך רבי יום טוב להיות מעורה בענייני הקהילה והיה מכריע בשאלות הקשות. כך למשל כותב בתשובה לראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר בעניין הקשור לאחד מיהודי מצרים: "מצאתי את עצמי בריא בחיובא להעמיס על עצמי לשנות האי פירקא... להיות נדון זה אחד מעניי עמינו ק"ק ברוך עמי מצרים יע"א, אשר שם ישבתי למשפט ימים ושנים להורות להם הדרך ילכו בה, ואף כי עתה רחקה ממני ויצאתי מחוץ לאהלה, האמנם היו עיני ולבי שם כל הימים... לשאת במשא העם הזה כל עוד נשמתי בי וארוצה ואבואה לפניהם עד זיבולא בתרייתא".
בתקופה שבתו בירושלים פעל יחד עם אחיו רבי יצחק ורב נוסף להכשיר את קבר רחל לכניסת כהנים, זאת באמצעות בניית חלל בתוך הכיפה שעל הקבר. על פי עדותו של רבי יצחק אלפיה[4] נהגו מאז כל הרבנים החסידים שהיו כוהנים להיכנס לקבר רחל בלי חשש.[5]
בשנת תר"נ נפטר הרב טאראגאנו, ורבי יום טוב שב למצרים על מנת למצוא מחליף קבוע לתפקיד. מספר חודשים לאחר מכן נבחר הרב רפאל אהרן בן שמעון לרבה של קהיר וטקס המינוי נערך בכ"ה שבט תרנ"א.
באדר תרנ"א שב לירושלים ונפטר בה בי"ג אב תרנ"א. נטמן בהר הזיתים.
יצירתו
- מנהגי מצרים - אוסף מנהגי קהילת קהיר בעניינים שונים ועל סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך. ספרו זה היווה את הבסיס לספר נהר מצרים מאת רבי רפאל אהרן בן שמעון. נדפס לראשונה בירושלים תרל"ג.[6]
- הגהות והערות לספר טיב גטין של הרב חיים מודעי אותו הדפיס בירושלים בשנת תרל"ה.
- תשובות הלכתיות שכתב מפוזרים בקובץ התורני "תורה מציון" ובספרי חכמי דורו. תשובות אלו נאספו לתוך הספר ליקוטי תשובות על ידי מכון טוב מצרים (ירושלים, תשס"ח). בין הנושאים בהן עסק הן: זמן קריאת המגילה בשכונות ירושלים החדשות, היתר המכירה בשביעית, מגורי יהודים במצרים בעת הזו ועוד.
לקריאה נוספת
- מנהגי מצרים, מכון טוב מצרים (ירושלים, תשס"ח), תולדות המחבר.
קישורים חיצוניים
- חכם יום טוב ישראל, באתר החכם היומי
- סיפורה של משפחת ישראל-שריזלי, באתר משפחת ישראל-שיריזלי
הערות שוליים
- ^ .שם המשפחה שיריזלי מקורו מהעיר שיריז שביוון בה נולד הסב רבי יצחק ישראל.
- ^ ראו אודות תקופה זו את עדותו של השד"ר יעקב ספיר שביקר בקהיר ומתארו כ"איש משכיל חרוץ ושנון וידיו רב לו בכל ונכבד מאוד לכל, והוא מהיושבים ראושנה בבית המשפט אשר להממשלה פה על כל דבר חק ומשפט עם יתר נכבדי ושרי עם ועם הנבחרים מהממשלה ומהעם ושכרם מלא מאוצר המדינה".
- ^ טוב מצרים, עמ' קלח
- ^ אהבת השם, עמוד קכח
- ^ וראו אודות עדות זו ותוקפה ההלכתי בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו סימן סח וחלק טז סימן יח) וב"ספר הלכות" (חלק ב עמוד קיב).
- ^ ראו סקירה אודות ספר זה במאמרו של צבי זוהר, היצירה ההלכתית והתורנית של רבני מצרים במאתים השנים האחרונות, בתוך: פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, חורף-אביב תשס"א, עמוד 189.
