רבי יוסף צבי דושינסקי (הראשון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף צבי דושינסקי
Dushinsky22.jpg
מהרי"ץ דושינסקיא
לידה 28 ביולי 1867
פטירה 17 באוקטובר 1948 (בגיל 81)
מקום פעילות ארץ ישראל
השתייכות העדה החרדית
תחומי עיסוק גאב"ד
תפקידים נוספים פוסק, ראש ישיבה
חיבוריו שו"ת מהרי"ץ
עם רבי אהרן ראטה
מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937

הרב יוסף צבי דושינסקיכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז תרכ"ז, 28 ביולי 1867 - י"ד בתשרי תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של גלנטה וחוסט וגאב"ד העדה החרדית בירושלים, פוסק וראש ישיבה. ממנו הסתעפה חסידות דושינסקיא.

ביוגרפיה

נולד בעיירה פאקש שבהונגריה לרב ישראל דושינסקי. היה תלמידו של רבי שמחה בונם סופר, רבה של פרשבורג, ושל רבי משה פולק, רבה של בוניהד.

נשא את בתו של רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר, רבה של מאד. בשנת תרנ"א נתקבל לכהן כרבה של גלנטה, שם הקים ישיבה גדולה. בשנת תרפ"א עבר לכהן כרבה של חוסט, שם התקיימה ישיבה מהגדולות בהונגריה. בשנת 1904 חתם על כרוז שהתנגד בחריפות לציונות ולניסיונותיה הראשונים לחדור להונגריה[1].

במרץ 1932 הגיע לארץ ישראל לביקור, במהלכו פגש את הרב יוסף חיים זוננפלד. כעבור מספר ימים נפטר הרב זוננפלד, והרב דושינסקי השתתף בהלוויתו ואף נשא הספד[2]. בספטמבר 1932 החליט ועד העיר האשכנזי להזמינו לכהן כרב העדה החרדית במקום הרב זוננפלד, למורת רוחם של אחרים בעדה, שהעדיפו את הרב יואל טייטלבוים[3], ולמורת רוחם של חלק מהחסידים שהתנגדו לרב דושינסקי בשל אי היותו חסיד[4]. התנגדות נוספת הובעה עקב העדפת רב מהונגריה על פני רבני ירושלים[5].

בז' באלול תרצ"ג עלה לארץ ישראל[6] יחד עם חלק מתלמידיו מהונגריה, והקים בירושלים ישיבה שנקראה "בית יוסף צבי" על שמו[7]. בישיבה זו לימד בעצמו תנ"ך לתלמידים, בניגוד למקובל בישיבות.

היה בין ראשי אגודת ישראל בארץ ישראל. בשנת 1934 היה הרב דושינסקי שותף לגיבוש רשימה יהודית מאוחדת לבחירות לעיריית ירושלים. הוא צוטט כאומר שאילו גר ברחביה היה מצביע עבור יצחק בן צבי, נציג הרשימה המאוחדת במקום[8]. הרב דושינסקי חפץ להשתתף בהלווית הרב קוק ב־1935, אך הדבר נמנע בשל התנגדות קיצוני ירושלים שהשתמשו בכח[דרוש מקור].

בדצמבר 1936 העיד בפני ועדת פיל בראש נציגות אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, יחד עם משה בלוי, יצחק ברויאר וזאב שיין. הרב דושינסקי דיבר על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל וציפייתו הארוכה לגאולה וציין: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, והצהרת בלפור באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל[9].

בשנת 1937 השתתף בכנסיה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד, צ'כוסלובקיה, והיה חבר במועצת גדולי התורה.

התנגד לשותפות עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל, וקרא ליציאה מאורגנת מגופים אלו, וכן התנגד למגבית כופר הישוב ולרכישת בשר ממערכת השחיטה שתחת הרבנות הראשית.

בשלהי 1942 התנגד להשתתפות באירוע צום ותפילה בבית הכנסת החורבה על רקע הידיעות שהתפרסמו על השואה, שאורגן על ידי האדמו"ר מגור בשיתוף עם כנסת ישראל והרבנות הראשית, וזאת מתוך התנגדות לשיתוף פעולה עם גופים ציוניים וחילונים. תחת זאת הכריז על עצרת צום ותפילה נפרדת. התנגדות זו יוחסה להשפעתם של אנשי קבוצת נטורי קרתא, והיא הובילה למשבר פנימי בתוך אגודת ישראל. בסופו של דבר נפרדו דרכיהן של אגודת ישראל והעדה החרדית, בתוכה התחזקה השפעת נטורי קרתא[10]. בעקבות הפירוד ירדה השפעתו של הרב דושינסקי והצטמצמה לעדה החרדית.

ב־1946 בזמן פעילות ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שלחה הוועדה המדינית של העדה החרדית תזכיר לוועדה, והרב דושינסקי צירף מכתב נוסף מטעמו.

הרב שלמה גורן סיפר שבעת הקרבות על ירושלים ערב הקמת המדינה ב־1948 הגיע אל הרב דושינסקי מטעם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בבקשה שיוציא היתר לחפור תעלות נגד טנקים בליל שבת כדי למנוע כניסת טנקים ומשוריינים של הלגיון הערבי לירושלים היהודית שתוכננה ליום השבת, ונודעה למודיעין. הרב דושינסקי סירב לחתום על היתר, אולם אמר לרב גורן שהוא צודק שמדובר בפיקוח נפש ואמר לו "תעשו מה שאתם רוצים". בזכות הסכמתו שבשתיקה יצאו מאות יהודים דתיים לעבודת החפירות בליל שבת והשתתפו במניעת כניסת טנקי הלגיון לירושלים[11].

נפטר בערב סוכות תש"ט ונקבר בבית העלמין שערי צדק בירושלים.

תלמידיו

משפחתו

ספריו

  • שו"ת מהרי"ץ, שני כרכים
  • תורת מהרי"ץ, על התורה
  • חידושי מהרי"ץ, על כמה ממסכתות הש"ס
  • תהילות מהרי"ץ, על תהילים

לקריאה נוספת

  • ספר בית יוסף להבה: תולדות מהרי"ץ, קורות חייו, ירושלים: איחוד מוסדות מהרי"ץ, תשנ"ג

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0