רבי יוסף צבי דושינסקי
 | |||||
| לידה |
28 ביולי 1867 כ"ה בתמוז תרכ"ז | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 באוקטובר 1948 (בגיל 81) י"ד בתשרי תש"ט | ||||
| מקום פעילות | ארץ ישראל | ||||
| תחומי עיסוק | גאב"ד | ||||
| חיבוריו | שו"ת מהרי"ץ | ||||
| השתייכות | העדה החרדית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| תפקידים נוספים | |||||
| פוסק, ראש ישיבה | |||||
רבי יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"ץ דושינסקי (בקרב חסידיו מכונה גם "האדמו"ר הזקן"), כ"ה בתמוז תרכ"ז, 28 ביולי 1867 - י"ד בתשרי תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט וגאב"ד העדה החרדית בירושלים, פוסק וראש ישיבה. מייסד חסידות דושינסקי.
ביוגרפיה
בהונגריה
נולד בעיירה פאקש שבהונגריה לרב ישראל דושינסקי[1]. היה תלמידו של רבי שמחה בונם סופר, רבה של פרשבורג, ושל רבי משה פולק, רבה של בוניהד, והושפע מתפיסת עולמם התואמת את דרכו של רבי משה סופר, ה'חתם סופר'[2].
בחודש אלול ה'תר"נ נשא את שיינדל, בתו היחידה של רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר, רבה של מאד. נפטרה ללא ילדים בי"ד חשון תרע"ט.
בזיווג שני נשא את אסתר, בתו השלישית של רבי יואל צבי נייהויז, כשהיא בת עשרים ושתיים והוא בן למעלה מחמישים.
בשנת תרנ"א נתקבל לכהן כרבה של גלנטה, שם הקים ישיבה גדולה. בשנת תרפ"א עבר לכהן כרבה של חוסט, שם התקיימה ישיבה מהגדולות והחשובות בהונגריה. בשנת 1904 חתם על כרוז שהתנגד בחריפות לציונות ולניסיונותיה הראשונים לחדור להונגריה[3].
במרץ 1932 הגיע לארץ ישראל לביקור, במהלכו פגש את רבי יוסף חיים זוננפלד. כעבור מספר ימים נפטר הרב זוננפלד, והרב דושינסקי השתתף בהלוויתו ואף נשא הספד[4]. בספטמבר 1932 החליט ועד העיר האשכנזי להזמינו לכהן כרב העדה החרדית במקום הרב זוננפלד, למורת רוחם של אחרים בעדה, שהעדיפו את הרב יואל טייטלבוים[5], ולמורת רוחם של חלק מהחסידים שהתנגדו לרב דושינסקי בשל אי היותו חסיד באופן מוצהר[6]. התנגדות נוספת הובעה עקב העדפת רב מהונגריה על פני רבני ירושלים[7].
בארץ ישראל
הקמת קהילת דושינסקי
בו' באלול תרצ"ג עלה לארץ ישראל[8] יחד עם 10 מתלמידיו מהונגריה (שקיבלו אישורי כניסה), והקים בירושלים ישיבה שנקראה "בית יוסף צבי" על שמו[9], כהמשך לישיבות שניהל בהונגריה, הסכים לקבל את הרבנות בירושלים רק על תנאי שימשיך לנהל ישיבה. הישיבה הייתה הגרעין להקמת קהילת דושנסקי. בישיבה זו לימד בעצמו תנ"ך לתלמידים, בניגוד למקובל בישיבות. ניהל את ישיבתו במשנת רבי משה סופר ה'חתם סופר'[10].
בשנת תש"ד פתח ישיבה קטנה בשם 'מתיבתא לצעירים בית יוסף צבי'.
בשנת תש"ה ייסד את ארגון 'התאחדות התלמידים' שאיגד את כל תלמידיו והיתה תחילת הדרך לביסוס והקמת קהילה, בעת יסוד הארגון תיקן תקנות רבות לתלמידיו.
גישתו להקמת המדינה
היה בין ראשי אגודת ישראל בארץ ישראל. בשנת 1934 היה הרב דושינסקי שותף לגיבוש רשימה יהודית מאוחדת לבחירות לעיריית ירושלים. הוא צוטט כאומר שאילו גר ברחביה היה מצביע עבור יצחק בן צבי, נציג הרשימה המאוחדת במקום[11]. הרב דושינסקי חפץ להשתתף בהלווית הרב קוק ב־1935, אך הדבר נמנע בשל התנגדות קיצוני ירושלים[דרוש מקור].
בדצמבר 1936 העיד בפני ועדת פיל בראש נציגות אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, יחד עם משה בלוי, יצחק ברויאר וזאב שיין. הרב דושינסקי דיבר על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל וציפייתו הארוכה לגאולה וציין: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, והצהרת בלפור באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל[12].
בשנת 1937 השתתף בכנסיה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד, צ'כוסלובקיה, והיה חבר במועצת גדולי התורה.
התנגד לשותפות עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל, וקרא ליציאה מאורגנת מגופים אלו, וכן התנגד למגבית כופר הישוב ולרכישת בשר ממערכת השחיטה שתחת הרבנות הראשית.
בשלהי 1942 התנגד להשתתפות באירוע צום ותפילה בבית הכנסת החורבה על רקע הידיעות שהתפרסמו על השואה, שאורגן על ידי האמרי אמת מגור בשיתוף עם כנסת ישראל והרבנות הראשית, וזאת מתוך התנגדות לשיתוף פעולה עם גופים ציוניים וחילונים. תחת זאת הכריז על עצרת צום ותפילה נפרדת. התנגדות זו יוחסה להשפעתם של אנשי קבוצת נטורי קרתא, והיא הובילה למשבר פנימי בתוך אגודת ישראל. בסופו של דבר נפרדו דרכיהן של אגודת ישראל והעדה החרדית, בתוכה התחזקה השפעת נטורי קרתא[13]. בעקבות הפירוד ירדה השפעתו של הרב דושינסקי והצטמצמה לעדה החרדית.
ב־1946 בזמן פעילות ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שלחה הוועדה המדינית של העדה החרדית תזכיר לוועדה, והרב דושינסקי צירף מכתב נוסף מטעמו.
ב־1948 חתם על הסכם שנערך בין הרבנים הראשיים, הרב יצחק אייזיק הרצוג, והרב בן ציון חי עוזיאל, וראשי ישיבות בירושלים, לבין המפקד לשירות העם, לפיו בני הישיבות פטורים משירות צבאי, ונוכח קרבות מלחמת העצמאות יעברו חלקם אימונים קצרים בלבד וחלקם ישמרו כמה ימים בחודש, ובשאר הזמן ילמדו. את מי שהתנגדו להסכמות אלו מטעמים קנאיים האשים באהדה לציונות[14]. לאחר מספר ימים הוציא, לבקשת שלטונות הצבא, גילוי דעת בו קרא לציבור להצטרף לעבודת הביצורים בימות החול[15], במהלך העבודות הגיעו לבקשו להתיר עבודות ביצורים אף בשבת מטעמי פיקוח נפש, אולם הוא סירב להצטרף להיתר שניתן על ידי הרב הרצוג בטענה כי אין מדובר בפיקוח נפש שהתעורר בשבת, אלא בדחיית עבודות שיכלו להיעשות בימות החול, וטען כי אם אין די נשק כנגד האויב, עבודת הביצורים היא "דבר מועט"[16]. עם זאת כשבאחת השבתות נצפו כוחות צבא ירדנים מתקרבים לכיוון ירושלים, פורסם בשם הרב דושינסקי, כי יש לצאת בשבת לחפור תעלות הגנה, אולם במהלך ההתארגנות הירדנים נסוגו וגיוס החירום בוטל[17].
התקרבותו לחסידות
בהשפעת חמיו (בזיווג הראשון) רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר, נסע לשבתות לשינאווא אל רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם שחבבו מאוד, וכך התקרב אל תנועת החסידות.
התקרבותו לדרך זה התעצמה כשעלה לכהן כרבה של חוסט שבמחוז מרמרוש, היות ובעיר זו רוב התושבים נמנו על קהילות החסידות, בדומה לשאר הערים באותו מחוז. בהגיעו לחוסט אף החליף את בגדיו ללבוש חסידי[18] והחל לנהוג במנהגים חסידיים[19], כשנהג לבקר אחת בשנה בכל הכפרים הנמצאים בגלילות העיר חוסט היה עורך טיש בליל שבת כנהוג אצל אדמורי"ם חסידים[19], וכן היה מקבל לעיתים קוויטלך מתלמידיו ומעריציו [20] .
עם עלייתו לארץ ישראל הנהיג בקרב תלמידיו מנהגים חסידיים, וייסד את נוסח התפילה 'נוסח מהרי"ץ' המשלב נוסח אשכנז ונוסח ספרד[21], כמו כן אימץ מאז את לבוש הירושלמי המסורתי ואף היה מעודד את תלמידיו להלביש שטריימל בשבת.
ספריו אף כוללים אמרות צדיקים מספרי חסידות שונים[22].
נפטר בי"ד בתשרי (ערב סוכות) תש"ט, ונקבר בבית העלמין שערי צדק בירושלים.
בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים נקרא על שמו רחוב 'מעלות דושינסקי'.
מתלמידיו
- רבי חיים מיכאל דב ויסמנדל מנייטרא.
- רבי יוסף נפתלי שטרן ראש ישיבת פרשבורג.
- רבי בצלאל שטרן, רב הקהילה החרדית במלברון ורבה של קהילת מחזיקי הדת בוינה.
- רבי יחיאל מיכל שלזינגר, ראש ישיבת קול תורה.
- רבי צבי הירש רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט.
- רבי חנינה אברהם לייטנר.
- רבי ישראל גרוסמן, ראש ישיבת פינסק קרלין.
- רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ', האדמו"ר מזלוטשוב.
- רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנה.
- רבי אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב.
- רבי אשר מרדכי רוזנבוים מסטרוזניץ.
- רבי מרדכי דוד כהנא, האדמו"ר מספינקא ירושלים.
- רבי משה אליקים בריעה כהנא, האדמו"ר מספינקא בני ברק.
- רבי אליקים שלזינגר, ראש ישיבת הרמה לונדון.
- רבי חנינה אברהם לייטנר, גאב"ד מונטווידאו.
- רבי יששכר דב גולדשטיין, ראש ישיבת שומרי החומות וגאב"ד חוג חתם סופר בירושלים.
- הרב ישראל חיים הירש, רבה של בילקא ולימים האדמו"ר מבאדישל בירושלים.
- הרב דוד שלמה אייכלר, יו"ר העדה החרדית האשכנזית בירושלים.
- הרב אהרן מרדכי רוטנר, משב"ק רבי אהרן מבעלז ומראשי ישיבת המקובלים שער השמים.
- הרב ברוך מילר, ראש הכוללים בקרית יואל.
- רבי יהושע דייטש, רב שכונת קטמון בירושלים.
- רבי יצחק וינגרטן, מראשי ישיבת חיי עולם.
- הרב ישראל זופניק, תורם בולט למוסדות העדה החרדית.
- רבי יצחק צבי ברנפלד, רב קהילת חוג חתם סופר זכרון מאיר בבני ברק
משפחתו
- בנו יחידו (מזיווגו השני), רבי ישראל משה דושינסקי, גאב"ד העדה החרדית בירושלים וממלא מקומו של אביו בהנהגת קהילת דושינסקי
- בנו הוא הרב יוסף צבי דושינסקי, האדמו"ר הנוכחי מדושינסקי
ספריו
- שו"ת מהרי"ץ, שני כרכים
- תורת מהרי"ץ, על התורה
- חידושי מהרי"ץ, על חלק ממסכתות הש"ס
- תהילות מהרי"ץ, על תהילים
- הגדת מהרי"ץ, על הגדה של פסח
- דרשות מהרי"ץ, על המועדים
- משנת מהרי"ץ על מסכת אבות
- אגרות מהרי"ץ - מכתבים בענייני הציבור והפרט, וכן הדרכות מוסר.
- מנהגי מהרי"ץ.
לקריאה נוספת
- ספר בית יוסף להבה: תולדות מהרי"ץ, קורות חייו, ירושלים: איחוד מוסדות מהרי"ץ, תשנ"ג
- ספר עוד יוסף חי: קורות חייו, יצא לאור על ידי אחיו הצעיר הרב משה מרדכי דושינסקי
- קובצי דבר ההתאחדות שיצאו לאור על ידי התאחדות תלמידי בית יוסף צבי
קישורים חיצוניים
- ספר עוד יוסף חי - תולדות וקורות, הנהגות והדרכות, נכתבו על ידי אחיו משה מרדכי דושינסקי
- שעה אחת עם רבה של אגודת ישראל, דואר היום, 10 באוקטובר 1933
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יוסף צבי דושינסקי זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 24, באתר HebrewBooks
- משה ארנוולד, הרב יוסף צבי דושינסקי זצ"ל והמדינה שבדרך, "המעיין" ניסן תשע"ה, ישיבת שעלבים.
- נפטר הרה"ג ר' יוסף צבי דושינסקי זצ"ל, הצופה, 19 באוקטובר 1948
- מרן הגה"ק מהרי"צ דושינסקיא זצוק"ל - י"ד תשרי תש"ט באתר השקפה ברורה
הערות שוליים
- ↑ אמו היתה אחותו של רבי משה שיק המהר"ם שיק
- ↑ מכון להוצאת ספרי מהרי"ץ, בית יוסף להבה
- ↑ קול קורא, קול מחזיקי הדת, 19 באוגוסט 1904
- ↑ הרב ר' יוסף חיים זוננפלד נפטר, דואר היום, 28 במרץ 1932
- ↑ מה חדש בבירתנו? - תסיסה באגודת ישראל, דואר היום, 11 בספטמבר 1932
- ↑ מאחורי הקלעים של מינוי הרב דושינסקי, דואר היום, 19 בספטמבר 1932
- ↑ ירושלים - קבלת פנים לרבה של אגודת ישראל, דבר, 29 באוגוסט 1933
- ↑ הרב דושינסקי בארץ, דואר היום, 29 באוגוסט 1933
- ↑ בירושלים - ישיבת בית יוסף, דואר היום, 1 בנובמבר 1933
- ↑ התאחדות תלמידי בית יוסף צבי, ספר היובל, תשס"ד
- ↑ אילו ישב ברחביה, דואר היום, 30 בספטמבר 1934
- ↑ עדויות אגודת ישראל בועדה המלכותית, דבר, 21 בדצמבר 1936
- ↑ חיים שלם, מנהיגותו של האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל לנוכח הידיעות על גורל יהודי אירופה
- ↑ ישראל כהן, הרב שלזינגר: "ה'ציונים' היום - הרבה יותר גרועים", באתר כיכר השבת, 16 ביולי 2017
ישראל כהן, נחשף: ההסכם של ועד הישיבות והעדה החרדית עם הצבא, באתר כיכר השבת, 26 ביולי 2017 - ↑ ישראל כהן, הגאב"ד "נכנע" לאיום שלטונות הצבא: לטובת בני הישיבות, באתר כיכר השבת, 11 באוגוסט 2017
- ↑ מכתב של הרב דושינסקי לרב הרצוג בנושא
- ↑ משה ארנוולד, הרב יוסף צבי דושינסקי זצ"ל והמדינה שבדרך, המעיין, ניסן תשע"ה
- ↑ למעט מהשטריימל שכבר לבש בגלנטה.
- ^ 19.0 19.1 באהלי צדיקים, ירושלים: התאחדות תלמידי בית יוסף צבי, תשע"ט
- ↑ התאחדות תלמידי בית יוסף צבי, באהלי צדיקים, תשע"ט, עמ' 219
- ↑ מנהגי מהרי"ץ, ירושלים: מכון להוצאת ספרי רבותה"ק דושינסקיא, תשע"ד
- ↑ תורת מהרי"ץ - דרשות מהרי"ץ, ירושלים: מכון להוצאת ספרי רבותה"ק דושינסקיא
יוסף צבי דושינסקי0
- דייני העדה החרדית
- רבנים הונגרים
- רבנים חרדים ישראלים
- אנשי העלייה החמישית
- מחברי ספרי שו"ת
- ראשי ישיבה הונגרים
- אישים הקבורים בבית הקברות שערי צדק
- אנשי היישוב הישן
- ארץ ישראל: אבות בתי דין
- חוסט: רבנים
- אדמו"רי דושינסקי
- המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול
- מייסדי שושלות חסידיות
- בוגרי ישיבת פרשבורג
- רבנים הונגרים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים ארץ-ישראלים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- תלמידי רבי שמחה בונם סופר