רבי מבורך בן סעדיה
| מדינה | האימפריה הפאטמית |
|---|---|
| פטירה |
1111 ד'תתקע"א קהיר, האימפריה הפאטמית |
| רבותיו | אביו רבי סעדיה בן מבורך |
| בני דורו | נכדיו - רבי מבורך סגן הנגידות, רבי יהודה סגן הנגידות, יכין ברבי נתנאל ראש הקהילות. |
| צאצאים | בניו - רבי משה הנגיד ורבי נתנאל בחיר הישיבה |
רבי מבורך בן סעדיה היה נגיד הקהילה היהודית במצרים בשנים 1078–1082 ו-1094–1111.
קורות חייו
רבי מבורך נולד בעיר פוסטאט שבמצרים (אז חלק מהאימפריה הפאטמית). רבי מבורך למד ככל הנראה אצל אביו וחכמים נוספים, ובבגרותו היה לאחד מחכמי הקהילה בקהיר ושימש כחבר מטעם ישיבה הארץ ישראלית.
בשנת 1078 נפטר אחיו הגדול רבי יהודה, ורבי מבורך ירש ממנו את משרת הנגידות והחל לשמש כמנהיגם של הקהילות היהודיות ברחבי האימפריה הפאטימית.
בשנת 1082, לאחר ארבע שנות שלטון, הודח רבי מבורך ממשרתו על ידי רבי דוד בן דניאל (בנו של גאון ארץ-ישראל רבי דניאל בן עזריה). רבי דוד קיבל מהשלטונות הפאטמים את התואר "ראיס אל-יאהוד", אך ככל הנראה הוא לא השתמש בתואר העברי "נגיד" אלא בתארים "נשיא" ו"ראש גלות" שהגיעו לו מתוקף יחוסו לבית דוד. עם פטירתו של הגאון הארץ-ישראלי רבי אליהו הכהן גאון, אימץ רבי דוד לעצמו גם את סמכויות השיפוט וההנהגה הציבורית של משרת הגאון, ובשל כך נוצר סכסוך בינו לבין רב אביתר גאון, בנו של רב אליהו, שרצה לרשת את סמכויותיו של אביו. רבי מבורך ורבי אביתר פעלו בשיתוף פעולה נגד רבי דוד. כחלק מהמאבק המשותף, כתב רב אביתר מגילה שבה הוא מוחה על הדחתו של רבי מבורך ודורש שיושבו לגאונים כל הסמכויות שרבי דוד העביר לעצמו.
בגניזה נמצאה תפילה המבוססת על נוסח "ועל הניסים" ”מי שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה על ידי חשמונאי ובניו יעשה עם אדונינו השר הגדול רבנו מבורך נגיד עם צבאות”. הרב מימון משער שתפילה זו נכתבה כחלק מהמאבק על הנגידות על ידי תומכיו של רבי מבורך שציפו לנסים שיסיעו להשבתו לשלטון.
בשנת 1094, מאבקם של רבי מבורך ורבי אביתר נשא פרי והשלטונות הדיחו את רבי דוד, ורבי מבורך חזר לשמש כנגיד.
רבי מבורך נפטר בשנת 1111, ובנו רבי משה ירש ממנו את משרת הנגידות.
הנהגתו
בכהונתו הראשונה, המשיך רבי מבורך את דרך ההנהגה של אחיו, ולא התערב בעניינים שהיו בסמכות הגאון, אבל לאחר חזרתו לתפקיד הנגיד המשיך להחזיק בזכויות השיפוט שרבי דוד העביר מידי הגאון לידיו של ראש היהודים, ואף מינה נציגים שישפטו וינהלו בשמו את הקהילות השונות, זכות שהייתה שמורה באופן מסורתי לגאונים.
רבי מבורך הנהיג שסופרי בתי הדין באימפריה יכתבו בראש כל כתובה או גט שהכתובה נעשית מכוחו ובשמו של הנגיד. החוקר מרק ר. כהן מעיר, שהוראה זו דומה להוראותו של הוזיר בדר אל ג'מאלי לציין את שמו של הוזיר בראש המסמכים המשפטיים של בתי הדין המוסלמים וייתכן שמטרתם של 2 ההוראות היא לחזק את סמכותו של השלטון המרכזי על הפקידים בערי השדה.
בנוסף לכהונתו כנגיד, שימש רבי מבורך גם כרופאו של הוזיר אל-אפצ'ל (בנו של בדאר אל ג'מאלי). רבי מבורך שהה זמן רב בבירה קהיר לצורך עבודתו כרופא, והשאיר חלק מהעניינים המנהליים השוטפים לטיפולם של באי כוחו שישבו בעיר פוספאט.
מתוקף כהונתו כנגיד וכרופא הוזיר היו לרבי מבורך קשרים רבים במסדרונות השלטון בקהיר ואף עם מושלי מחוזות רחוקים באימפריה. רבי מבורך השתמש בקשריו אלו לסייע לאחיו היהודים. בגניזה שרד מכתב שנשלח לרבי מבורך על ידי רבי יהושע בן עלי החבר, שרצה להגר מקיסריה לאשקלון בשל מסעי הצלב, ומכיוון שחשש שמושל אשקלון ימנע ממנו להגר, פנה לרבי מבורך וביקש ממנו לדבר עם מושל אשקלון שלא ימנע את הגירתו[1].
בגניזה הקהירית שרד שיר שנכתב לכבודו של מבורך ובו הוא מובאים התארים שבהם כונה רבי מבורך על ידי בני קהילתו ”הולך תמים, פועל צדק, ודובר אמת. הולך צדקות ודובר מישרים, כל מידות השבח בו קשורים. הוא כבוד גדולת קדושת מורנו ורבינו, אדוננו ועטרת ראשנו מבורך אלוף הבינות, חכם הישיבה, סנהדראה רבא, שר השרים, עז כל בית ישראל, נגיד עם ה'”.
משפחתו
משפחתו של רבי מבורך הייתה מהמשפחות המיוחסות בקרב יהודי מצרים. אביו רבי סעדיה בן מבורך שימש כדיין בבית הדין בפוסטט ובנוסף לכך עסק ברפואה.
אחיו הגדול רבי יהודה, שהחזיק לפניו במשרת הנגידות, היה מחכמי הקהילה והחזיק בתארים ריש כלה וחבר ושימש כרופאו של הוזיר.
לרבי מבורך היו 2 בנים- רבי משה ורבי נתנאל. הבכור רבי משה הנגיד שימש תחת אביו כנגיד וכרופא בחצר המלוכה עד לפטירתו בשנת 1026. גם רבי נתנאל היה מחכמי ומנהיגי הקהילה ומכונה במסמכי הגניזה בכינויים "האדיר החכם" ו"בחיר הישיבה".
גם נכדיו של רבי מבורך היו מחכמי ומנהיגי הקהילה. בתעודה מהגניזה מוזכרים "מרנו ורבנו מבורך" ו"מרנו ורבנו יהודה", שני בניו של רבי משה הנגיד, כמי שנושאים בתואר "סגני הנגידות". נכד נוסף של רבי מבורך, יכין ברבי נתנאל, נשא בתואר "ראש הקהלות", ובגניזה נמצא שיר שנכתב לכבודו לאחר פעולת שתדלנות שעשה לתועלתם של בני הקהילה[2].
קישורים חיצוניים
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "הר"ר מבורך ב"ר סעדיה הרופא", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ו, עמוד קפ, באתר HebrewBooks
- הרב יהודה לייב מימון, הנגידות בישראל, ירושלים תרפ"ג, עמודים כב-לו, באתר היברובוקס.
- מרק ר. כהן, המקורות לראשית מישרת ראש־היהודים (הנגידות) במצרים, פעמים 2 (קיץ תשל"ט), עמ' 5–14.
הערות שוליים
- ^ איגרת מחצור היא קיסריה אל מבורך בן סעדיה, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני.
- ^ שירי שבח לכבוד יכין בן נתנאל, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני.
| הנגידים (ראשי היהודים) במצרים | |
|---|---|
|
