רבי נסים גבאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי נסים גבאי
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) קושטא, האימפריה העות'מאנית
רבותיו רבי אברהם מיוחס
תלמידיו רבי יעקב אבן חי חסון
בני דורו רבי יום טוב אלנקווה, רבי אליהו פאלומבו
חיבוריו שו"ת פאת נגב, דרך נגב

הרב נסים גבאי או נסים שמואל גבאי[1] היה אב בית דין, דרשן, פרשן ורב מפורסם בקושטא במאה ה-18 ומחבר שו"ת פאת נגב.

תולדותיו

למד אצל רבי אברהם בן יהודה מיוחס, מחבר ספר בני אברהם. בשנת 1764 היה דיין, וישב בהרכב עם רבי חיים בן רבי דוד מאטלון ורבי יעקב ישראל אשכנזי. ובשנת 1769 נודע לנו כי כבר היה ממונה איסור והיתר בקושטא.

בשנים 1777–1788 היה אב"ד בדיני איסור והיתר בעיר. בשנת 1788 התמנה ככל הנראה לחבר בבית דין רבה.

היה ידידו ועמיתו בתורה של רבי יום טוב אלנקווה, כמבואר מספרו שביתת יום טוב[2], וכן התכתב בהלכה עם רבי אליהו פאלומבו מקושטא[3]. מוזכר רבות בספרי הפוסקים בני זמנו, וביניהם מזכירו רבי רפאל יוסף חזן בשו"ת חקרי לב[4]. ספריו מצוטטים בספרי האחרונים וביניהם בשו"ת חיים ביד[5], ויקרא אברהם לרבי אברהם חיים בן מסעוד חי אדדי[6] רבי פראג'י עלוש בספר אוהב משפט[7] ועוד.

אשתו נקברה בירושלים, והוא אף דרש למעלת ארץ ישראל בספרו, ולכן יש הסוברים שעלה לארץ ישראל לפני פטירתו.

צאצאיו ותלמידיו

בנו היה רבי אליהו, שגם אסף ונידב את הכסף להוצאת ספרו של אביו, שהביא לדפוס תלמידו של רבי נסים, רבי יעקב אבן חי חסון.

ספריו

פאת נגב

שני ספריו נכרכו יחד:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך הוא חותם פעם אחת בלבד. ש' וואנונו, אנציקלופדיה לחכמי טורקיה, ערך רבי נסים גבאי
  2. ^ שו"ת שביתת יום טוב יורה דעה סימן ג', ד', ועוד
  3. ^ שו"ת פאת נגב יו"ד סימן ט"ו
  4. ^ חלק חושן משפט חלק א' סימנים תי"ד, שס"ג, שס"ה, שס"ו, שם חלק ב' סימן ש"ל, סימן של"ג, חלק אבן העזר סימן ש"כ,
  5. ^ שו"ת חיים ביד סימן מה
  6. ^ למשל שו"ת ויקרא אברהם חלק אבן העזר סימן ג
  7. ^ שו"ת אוהב משפט חלק יורה דעה סימן נ
Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0