רבי סעדיה אבן דנאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. רבי סעדיה אבן דנאן (הראשון; רס"ד) היה משורר, בלשן, פרשן מקרא, דיין וכרוניקאי בן המאה ה-15. מחשובי החכמים בספרד וצפון אפריקה בתקופה שלאחר פרעות קנ"א.[1]

ביוגרפיה

רבי סעדיה בן מימון אבן דנאן נולד בגרנדה שבספרד, כנראה בראשית המחצית השנייה של המאה ה-15. הוא מונה להיות הדיין של העיר וזכה למוניטין רב בזכות ידענותו בתלמוד.[2] אחת מפסיקותיו הנודעות נוגעת למעמדם של האנוסים בספרד לאחר האינקוויזיציה. אבן דנאן פסק שהמומרים, במיוחד בדור הראשון אך גם אחריו, לא נחשבים לגויים אלא ל"אנוסים גמורים" או כאלה שמוגדרים הלכתית כ"יהודים רשעים".[3] לאחר גירוש ספרד רס"ד התיישב באוראן שבאלג'יריה ושם נפטר ב-1493. צאצאיו בני משפחת אבן דנאן היו לשושלת ארוכה של רבנים וחכמים בעיר פאס, שושלת זו מנתה מספר חכמים בשם זהה[4]. ידוע על לפחות תשעה חיבורים פרי עטו של רס"ד:

  1. "ספר השורשים" - חיבור בלשני על השפה העברית.
  2. מילון עברי - ערבי. [ולצידו לקסיקון תלמודי, בערבית]
  3. פרשנות לפרק 53 של ספר ישעיהו.
  4. חיבור פילוסופי על צורת אותיות האלפבית העברי.
  5. ספר פרשנות לסוגיות בתלמוד.
  6. ספר שאלות ותשובות.
  7. "מאמר על סדר הדורות" - חיבור על מלכי ישראל ושליטי העם היהודי לאורך הדורות.
  8. 'מורה נבוכים' - שיר הלל לספר מורה נבוכים של הרמב"ם.
  9. "החוק החיוני לשפה העברית" (נכתב בערבית) - עוסק, בין היתר, במלאכת השיר (פרוזודיה) והוא החיבור הראשון שניסה להשוות את המשקל העברי לערבי.

יצירתו בדפוס

  • סעדיה אבן דנאן - כתביו, שיריו ופסיקותיו בתוך: פאס וחכמיה - כרך שני בעריכת דוד עובדיה, ירושלים: הוצאת בית עובד, תשל"ט, עמ' 1-91.
  • סעדיה אבן דנאן, מבוא לספר השורשים, בתוך: משה כהן, ההקדמות הדקדוקיות לספר השורשים של רבי סעדיה בן־מימון אבן־דנאן: בלשן, משורר והיסטוריון בתקופת גירוש ספרד, ירושלים: כפיר, 2000.
  • Saadia Ibn Danan, Sepher ha-Shorashim, Granada: Universidad de Granada, 1996. (בספרדית)
  • רשימת הפרסומים של רבי סעדיה אבן דנאן, בקטלוג הספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משה בר-אשר, על כתיבתו העברית של רבי סעדיה אבן דנאן הראשון, פעמים 101-102 (תשס"ה), עמ' 188.
  2. ^ Ibn Danan, Saadia Ben Maimun Ben Moses by Jewish Encyclopedia.
  3. ^ Benzion Netanyahu, The Marranos of Spain: From the Late 14th to the Early 16th Century, According to Contemporary Hebrew Sources], Cornell University Press, 1999, p. 61.
  4. ^ עיין בספר "פאס וחכמיה", חלק א'.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0