רובאי המלך האפריקנים
רובאי המלך האפריקאים (אנגלית: The King's African Rifles - KAR) הייתה חטיבה בריטית שגויסה מבין הקולוניות הבריטיות במזרח אפריקה החל משנת 1902 ועד מתן העצמאות לקולוניות בשנות השישים.
על החטיבה הוטלו משימות שיטור ומשימות צבאיות בשטחי המושבות המזרח אפריקאיות והיא הייתה פעילה בשתי מלחמות העולם. חיילי החטיבה היו ילידים אפריקאים, בעוד שהקצונה בה הורכבה בעיקר מקציני צבא בריטניה. לקראת סוף השליטה הבריטית במושבות במזרח אפריקה, הלך וגדל מספר הקצינים האפריקאים בגדודים השונים.
מבנה החטיבה
_Benjamin_Stone.jpg)
בשנת 1902 אוחדה חטיבת מרכז אפריקה של הצבא הבריטי עם יחידות רובאי מזרח אפריקה ורובאי אוגנדה. החטיבה המאוחדת חולקה לשישה גדודים שנשלחו לשרת בניאזאלנד, קניה, אוגנדה וסומלילנד הבריטית.
הגדוד הראשון והגדוד השני שירתו בניאזלנד משנת 1902 ופורקו בשנים 1963-1964. גדודים אלו הוכרו גם בשם הגדודים המרכז אפריקאים. הגדוד השלישי שירת בקניה עד שנת 1963 והגדוד הרביעי שירת באוגנדה עד שנת 1962. הגדוד החמישי שירת גם הוא באוגנדה והיה למעשה הגדוד הראשון שהוקם בחטיבה. הוא היה פעיל שנתיים בלבד, עד שנת 1904. הגדוד השישי שירת בסומלילנד הבריטית עד שנת 2010. הוא והגדוד החמישי פורקו בהוראת משרד המושבות הבריטי כדי לצמצם את עלויות הפעלת הצבא הבריטי באפריקה ומתוך לחץ של המתיישבים הבריטים לצמצם את מספר הילידים המאומנים בנשק.
מדי החטיבה
מדי החטיבה כללו מכנס וחולצת כותנה בצבע חאקי, תרבוש, אבנט וחותלות. עד 1914 הדגישו מדי החטיבה את האופי השיטורי שלה, כאשר באותה עת כללו אפודה וחותלות בצבע כחול כהה. החיילים האפריקאים, שנקראו אסקרים, צעדו בסנדלים או יחפים לגמרי, מתוך הנחה שהנעליים הצבאיות הכבדות לא יתאימו למתגייסים אשר מעולם לא נעלו נעליים. על התרבושים סומנו מספרי הגדודים בספרות רומיות או ערביות. גדודים שגויסו במיוחד במהלך המלחמות נשאו על תרבושיהם את סמל הגדוד. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוחלפו המדים הכחולים במדים בצבע חאקי והתרבוש הוחלף בכובע קטן יותר, גם הוא בצבע חאקי. בתום המלחמה הוחלפה חולצת החאקי בחולצה חסרת צווארון בצבעי כחול-אפור מצמר אנגורה.
היסטוריה מבצעית
הקמת החטיבה
בתחילת המאה ה-20 הוקמה החטיבה עם ששת גדודיה. בשנת ההקמה לקחה החטיבה חלק במערכה נגד מוחמד עבדאללה חסן, המולא המשוגע, בסומליה. בשנת 1920 הייתה החטיבה שותפה לכוח שחיסל את המולא ולוחמיו.
מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ המלחמה מנתה חטיבת רובאי המלך האפריקנים 21 מחלקות בשלושה גדודים: הגדוד הראשון של ניאזאלנד (מחציתו של הגדוד מוקמה בצפון מזרח ניאזאלנד), הגדוד השלישי של מזרח אפריקה (שמתוכה מחלקה אחת הוצבה בזנזיבר) והגדוד הרביעי של אוגנדה. המחלקות פוזרו ברחבי מזרח אפריקה. בשנת 1914 מנתה החטיבה שבעים קצינים בריטיים, שלושה נגדים בריטיים ו-2,325 חיילים אפריקאים. החטיבה לא החזיקה חימוש כבד, אך בידי כל מחלקה הייתה מכונת ירייה אחת.
החטיבה הורחבה בשנת 1915. שלושת הגדודים עברו ארגון מחדש וכעת מנו 4 מחלקות כל אחד, כשכל מחלקה מנתה 1,045 חיילים. ב-1916 הוקמו מחדש הגדוד השני של ניאזאלנד והגדוד החמישי של קניה. מאוחר יותר באותה שנה, פוצלו הגדוד הראשון, השני והשלישי לשני גדודים נוספים כל אחד, לאחר גיוס נמרץ באזורם. הרחבה הכוחות האפריקאים עברה קודמה אף ביתר שאת תחת פיקודו של גנרל הוסקין, כאשר מונה להיות מפקד הכוחות הבריטיים במזרח אפריקה בשנת 1917. הגדוד הראשון הוכפל בגודלו פעם נוספת וגדוד שישי הוקם באזור טנגנייקה מהכוחות האפריקאים ששוחררו מכיבוש גרמני. הגדוד השביעי הוקם אף הוא באותה שנה מכוחות זנזיבר החמושים. הגדודים כולם הוכפלו במהלך השנה הבאה ונוספו להם גדודי אימונים וגדודים משלימים. במסגרת גדילת הכוחות פותחה היחידה הרכובה (על גמלים) בגדוד השלישי של רובאי המלך ויחידת קישור.
בשנת 1918 מנו רובאי המלך האפריקנים 22 גדודים. בניין הכוח האפריקאי התבססה על השוואת מספר החיילים ועצמתם לזו של היחידות הבריטיות ויחידות השירות ההודיות, לצד העלאת מספר הקצינים והנגדים הלבנים בגדודים השונים. העלאת מספר המפקדים נתקלה בקשיים עקב מחסור רב בלבנים דוברי סוואהילית.
הכוחות לחמו במערכה על מזרח אפריקה נגד הגנרל הגרמני פאול פון לטו-פורבק וכוחות במזרח אפריקה. הובלה ותמיכה בכוחות הלוחמים בעומק היבשת ניתנה על ידי למעלה מ-400,000 סבלים ששירתו כחיל תובלה של הגדודים.
בתום מלחמת העולם הראשונה מנה החיל 1,193 קצינים בריטיים, 1,497 נגדים בריטיים ו-30,658 לוחמים אפריקאים המחולקים בין 22 גדודים. מספר הנופלים בחיל במהלך המלחמה עמד על 5,117 שנפלו בקרב ו-3,039 נוספים שמתו ממחלות ותנאי השטח.
בין מלחמות העולם
בין מלחמות העולם צומצמו כוחות החיל לסדר כוחות של שישה גדודים שחולקו לחטיבה צפונית וחטיבה דרומית. סדר הכוחות של שתי החטיבה יחד כלל 94 קצינים, 60 נגדים ו-2,821 חיילים אפריקאים. עם פרוץ המלחמה היוו כוחות אלו את הגרעין להתעצמות המהירה של החיל שעמד ב-1940 בסדר כוחות של 883 קצינים, 1,374 נגדים ו-20,026 חיילים.
מלחמת העולם השנייה
רובאי המלך האפריקנים לחמו במספר מערכות במהלך מלחמת העולם השנייה. הכוחות לחמו מול הכוחות האיטלקים במזרח אפריקה האיטלקית, מול הכוחות של צרפת של וישי בקרב על מדגסקר וכנגד היפנים בבורמה במהלך המערכה על בורמה.
בשנת 1941 במהלך המערכה על מזרח אפריקה, הוענק לסמל נייג'ל גריי ליקי הקנייתי עיטור צלב ויקטוריה על מעשה גבורה בקרב על קוליטו באביסיניה. ליקי היה האפריקאי היחיד שזכה לעיטור הראשון בחשיבותו מאת המלכה.
החטיבה הראשונה פורקה בנובמבר 1941 והחטיבה השנייה פורקה באפריל 1943. החטיבה ה-11 הוקמה באותה שנה ונשלחה לקרב על בורמה.
עד תום המלחמה גויסו לחיל ארבעים ושלושה גדודים ביניהם שני גדודים בריטיים מסומלילנד, תשע מחלקות עצמאיות, חטיבה משוריינת, יחידה ארטילרית ויחידות קשר, הנדסה ואספקה.
לאחר מלחמת העולם השנייה
שנה לאחר תום המלחמה, בשנת 1946 הצטרף לכוחות רובאי המלך האפריקנים אידי אמין. בשנת 1952 לקח הגדוד השביעי הקנייתי חלק בדיכוי מרד המאו מאו בקניה. מספרו של הגדוד שונה לגדוד ה-11 בשנת 1956 והוא המשיך לקחת חלק חשוב בשמירה על הביטחון השוטף בקניה. גדודים 1-3 לקחו חלק במשבר במלזיה ונלחמו בכוחות הקומוניסטים המורדים. לאורך הלחימה ספגו הגדודים 23 הרוגים.
היחידות האפריקאיות פורקו או הוטמעו בחילות הלאומיים של המדינות אשר קיבלו בהדרגה עצמאות מבריטניה. חלק מהמדינות, ביניהן טנזניה, בחרו לשנות את מבנה היחידות הבריטי ולארגן מחדש את צבאם. מדינות אחרות כדוגמת קניה, ממשיכות לשמור על המודל הבריטי ואף מקיימות טקסי זיכרון לאירועים היסטוריים של הגדודים והחטיבות של רובאי המלך האפריקנים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Mollo, Andrew; McGregor, Malcom; Turner, Pierre (1981). The armed forces of World War II: uniforms, insignia, and organization. New York: Crown Publishers. מסת"ב 0-517-54478-4.
קישורים חיצוניים
