רוזנות נסאו-זארבריקן
 | |
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| ישות קודמת |
 רוזנות זארבריקן |
| ישות יורשת |
 הרפובליקה הצרפתית הראשונה |
רוזנות זארבריקן (בגרמנית: Grafschaft Nassau-Saarbrücken) הייתה מדינה של האימפריה הרומית ה"קדושה" באזור לורן עילית, ובירתה היא זארבריקן. משנת 1381 השתייכה לענף וולרם של בית נסאו.
רוזנות זארבריקן
בסביבות שנת 1080, היינריך הרביעי, מלך גרמניה העניק לרוזן זיגברט אחד בזארגאו את הקייזרפפאלץ הקרולינגי בוואדגאסן שעל נהר הסאר ונכסים נוספים שהחזיקו הבישופים של מץ בבליסגאו וכן באזורי אלזס ופפאלץ הסמוכים.
במהלך מאבק האינווסטיטורה העזה, עלייתה של השושלת ברוזנות נמשכה עם מינויו של בנו של זיגברט אדלברט לארכיבישוף מיינץ בשנת 1111, ובשנת 1118 הוזכר אחיו הבכור פרידריך לראשונה בתואר "רוזן זארבריקן". עם זאת, בנו של פרידריך, זימון הראשון, נאלץ להתמודד עם השפלת מעונו בזארבריקן על ידי כוחותיו של הקיסר פרידריך ברברוסה ב-1168. עם מותו בערך ב-1183, הרוזנות חולקה לשני חלקים, כאשר שטחי פפאלץ הופרדו כדי להוות את הבסיס לרוזנות צווייבריקן. הנחלות האלזסיות אבדו כבר בסביבות 1120.
כאשר נכחד בית לינינגן בשנת 1212, ירשו הרוזנים של זארבריקן על ידי jure uxoris את רכושם הפלאטיני סביב טירת אלטליינינגן, שם הם הקימו את הענף הצעיר יותר של הרוזנים של לינינגן כענף זוטר. זימון השלישי, רוזן זארבריקן, ששלט משנת 1207, היה תומך נאמן של בית הוהנשטאופן ושל פיליפ משוואביה. מאוחר יותר הוא הצטרף למסע הצלב החמישי, ומכיוון שלא היו לו יורשים גברים, הכיר בתו לאורט כיורשתו. בתו הצעירה מתילדה, שירשה את אחותה בשנת 1272, הצליחה להבטיח את זכות הירושה שלה על ידי נישואיה לרוזן סימון מקומרסי אשר מ-1271 כינה את עצמו רוזן זארבריקן-קומרסי.
זארבריקן קיבלה הרשאות עיר ב-1322. הרוזן יוהאן הראשון, וסאל של דוכסי לורן, הצטרף להיינריך השביעי, מלך גרמניה מבית לוקסמבורג במסעו לאיטליה ונלחם עם בנו של היינריך יוהאן, מלך בוהמיה בצד הצרפתי במלחמת מאה השנים. נכדו, הרוזן האחרון יוהאן השני, לחם גם הוא עם הצרפתים בקרב פואטייה ב-1356, שם נלכדו הוא וז'אן השני, מלך צרפת ועד הסכם ברטיני ב-1360 נכלאו בטירת וולינגפורד. הוא החזיק בתואר המאסטר של הוואקולורס וגם בתואר הגרנד באטלר של צרפת, אולם למרות זאת נאלץ למשכן חלקים גדולים מרכושו לארכיבישוף בולדווין מטריר. עם מותו של יוהאן ב-1381 שוב הסתיים הקו הגברי. מכיוון שבתו יוהנה נישאה ליוהאן הראשון, רוזן נסאו-ויילבורג בשנת 1353, בנם פיליפ הראשון ירש את רוזנות זארבריקן.
רוזנות נסאו-זארבריקן
פיליפ הראשון שלט גם בנסאו-זארבריקן וגם בנסאו-ויילבורג ובשנת 1393 ירש באמצעות אשתו יוהנה מהוהנלוהה את הלורדות Kirchheimbolanden ו-Stauf. הוא גם קיבל מחצית מנסאו-אוטוויילר ב-1393 וטריטוריות אחרות מאוחר יותר במהלך שלטונו. לאחר מותו ב-1429 השטחים סביב זארבריקן ולאורך ה-Lahn נשמרו מאוחדים עד 1442, אז שוב חולקו בין בניו לענפים נסאו-זארבריקן (ממערב לריין) ונסאו-ויילבורג (ממזרח לנהר הריין), מה שנקרא הענף הצעיר של נסאו-ויילבורג.
בשנת 1507 הגדיל הרוזן יוהאן לודוויג הראשון את שטחו באופן משמעותי על ידי נישואים לקתרינה, בתו של הרוזן האחרון ממורס-זארוורדן ובשנת 1527 ירש את רוזנות זארוורדן כולל הלורדות של להר. למרות שאחרי מותו ב-1544 הרוזנות חולקה לשלושה חלקים, שלושת הענפים (אוטוויילר, זארבריקן פרופר וקירכהיים) נכחדו כולם ב-1574 וכל נסאו-זארבריקן אוחדה עם נסאו-ויילבורג עד 1629. אולם החלוקה החדשה הזו לא בוצעה עד שמלחמת שלושים השנים הסתיימה ובשנת 1651 הוקמו שלוש רוזנויות: נסאו-אידשטיין, נסאו-ויילבורג ונסאו-זארבריקן.
רק שמונה שנים מאוחר יותר, נסאו-זארבריקן שוב חולקה ל:
- נסאו-זארבריקן, נפלה בידי נסאו-אוטוויילר ב-1723
- נסאו-אוטוויילר, נפל בידי נסאו-אוזינגן ב-1728
- נסאו-אוזינגן
עד 1728 אוחדה נסאו-זארבריקן עם נסאו-אוזינגן שירשה את נסאו-אוטוויילר ונסאו-אידשטיין. בשנת 1735 חולקה נסאו-אוזינגן שוב לנסאו-אוזינגן ולנסאו-זארבריקן. בשנת 1797 נסאו-אוזינגן ירשה סופית את נסאו-זארבריקן, היא אוחדה (מחדש) עם נסאו-ויילבורג והועלתה לדוכסות נסאו ב-1806. הדוכס הראשון של נסאו היה פרידריך אוגוסט מנסאו-אוזינגן שמת ב-1816. וילהלם, נסיך נסאו-וויילבורג ירש את דוכסות נסאו. אבל, שטחי נסאו-זארבריקן נכבשו על ידי צרפת ב-1793 וסופחו למחוז הסאר ב-1797. לבסוף רוזנות נסאו-זארבריקן נהייתה חלק מפרוסיה ב-1814.
הסמל שילב את האריה של רוזני זארגאו עם צלבי בית קומרסי, ושימש בעת יצירת סמל חבל הסאר.
שליטים
בית לינינגן
- 1080–1105 זיגברט
- 1105–1135 פרידריך
- 1135–1182 זימון הראשון
- 1182–1207 זימון השני
- 1207–1245 זימון השלישי
- 1245–1271 לורטה
- 1271–1274 מתילדה
בית ברואה-קומרסי
- 1271–1308 זימון הרביעי
- 1308–1342 יוהאן הראשון
- 1342–1381 יוהאן השני
- 1381–1381 יוהנה
בית נסאו
| תקופת שלטון | שם | תאריך לידה | תאריך פטירה | משפחה/קשר לשליט הקודם |
|---|---|---|---|---|
| 1381–1429 | פיליפ הראשון | 1368 | 2 ביולי 1429 | בן |
| 1429/42–1472 | יוהאן השני | 4 באפריל 1423 | 25 ביולי 1472 | בן |
| 1472–1545 | יוהאן לודוויג | 19 באוקטובר 1472 | 4 ביוני 1545 | בן |
| 1545–1554 | פיליפ השני | 25 ביולי 1509 | 19 ביוני 1554 | בן |
| 1554–1574 | יוהאן השלישי | 5 באפריל 1511 | 23 בנובמבר 1574 | אח |
| 1574–1602 | פיליפ הרביעי | 14 באוקטובר 1542 | 12 במרץ 1602 | בנו של פיליפ השלישי, רוזן נסאו-ויילבורג |
| 1602–1627 | לודוויג השני | 9 באוגוסט 1565 | 8 בנובמבר 1627 | הבן של האח |
| 1625/7–1640 | וילהלם לודוויג | 18 בדצמבר 1590 | 22 באוגוסט 1640 | בן |
| 1640–1642 | קראפט | 7 בנובמבר 1621 | 14 ביולי 1642 | בן |
| 1642–1659 | יוהאן לודוויג | 24 במאי 1625 | 9 בפברואר 1690 | אח |
| 1642–1677 | גוסטב אדולף | 27 במרץ 1632 | 9 באוקטובר 1677 | אח |
| 1677–1713 | לודוויג קראפט | 28 במרץ 1663 | 14 בפברואר 1713 | בֵּן |
| 1713–1723 | קרל לודוויג | 6 בינואר 1665 | 6 בדצמבר 1723 | אח |
| 1723–1728 | פרידריך לודוויג | 3 בנובמבר 1651 | 25 במאי 1728 | בנו של יוהאן לודוויג |
| 1728–1735 | קרל | 31 בדצמבר 1712 | 21 ביוני 1775 | בנו של וילהלם היינריך, נסיך נסאו-אוזינגן, בן דודו השני של פרידריך לודוויג |
| 1735/42–1768 | וילהלם היינריך השני | 6 במרץ 1718 | 24 ביולי 1768 | אח |
| 1768–1794 | לודוויג | 3 בינואר 1745 | 2 במרץ 1794 | בן |
| 1794–1797 | היינריך | 9 במרץ 1768 | 27 באפריל 1797 | בן |
הערות שוליים
- ^ Siebmacher, Johann (1703). Erneuertes und vermehrtes Wappenbuch... Nürnberg: Adolph Johann Helmers. pp. Part I Table 14.
